הלכה ליום ראשון כ"ג אדר תשפ"א 7 במרץ 2021

מצה שרויה

בגמרא במסכת פסחים (דף מא.) אמרו, "יוצא אדם ידי חובתו במצה שרויה". כלומר, אדם שאכל בליל פסח מצה רטובה, יצא בה ידי חובתו. ומבואר מהגמרא, שבודאי שאין איסור להרטיב את המצה בפסח. ואף על פי שכאשר מרטיבים קמח ומשהים אותו למשך כמה דקות הוא מחמיץ, וכאן אנו הרי מרטיבים את המצה, מכל מקום אין לחשוש בזה לחימוץ, כי כל המציאות של חימוץ שייכת דוקא בקמח טרי שלא נאפה עד עתה, וכאן המצה כבר אפויה, וכל הקמח שבתוכה כבר נאפה, ולכן היא אינה יכולה לחזור ולהחמיץ.

וכך אמנם כותב בפירוש אחד מרבותינו הראשונים, רבינו אליעזר בר נתן, (הראב"ן, תלמידו של רבינו תם, בפסחים לט.), שאף על פי שמצה שהיא כבר אפויה מותר לבשלה ולשרותה במים, מכל מקום יש שאינם רוצים לשרות את המצה במרק בליל הסדר, כי ראו את אבותיהם שנזהרו בזה, והם חושבים שיש בזה איסור משום חשש שמא המצה תחמיץ, ואין הדבר נכון, אלא הטעם שלא היו שורים את המצה, הוא כדי שיהיה טעם מצה בפיהם כל לילה הראשון של פסח.

כלומר, אין חשש חימוץ במצה שנאפתה כבר, ואפילו אם ישרו אותה במים כל היום, היא אינה מחמיצה. ומה שנזהרים בליל פסח לאכול מצה יבשה ולא משרים אותה במים, זהו כדי שיהיה למצה טעם מצה, ולא טעם של מצה שרויה. (אמנם עבור אדם זקן שמתקשה לאכול מצה, יש להקל בזה אפילו בליל הסדר).

אולם הגאון רבי זלמן, בעל התניא, כתב בתשובה (בסוף חלק חמישי בשלחן ערוך הרב), שהמחמיר על עצמו שלא לאכול מצה שרויה בכל ימי הפסח, תבוא עליו ברכה, וכן מקובל אצל רוב רובם של חצרות החסידים ורבותיהם, וטעם הדבר, מפני שלפעמים נופל קמח על המצה לאחר אפייתה. וכן מפני שלפעמים אופים את המצה במהירות רבה ונשאר באמצעיתה קמח, וכששורים אותה במים היא עלולה להחמיץ.

וכן כתבו להחמיר כמה מרבותינו האחרונים. וכן הגאון החפץ חיים היה זהיר בזה.

אולם ברוב עדות ישראל לא נהגו כלל בחומרא זו. וכן מובא בשם רבינו הגר"א, שהתיר להכין כופתאות (קניידלך) בפסח, הן בבישול והן באפיה, מפני שלאחר האפיה אין לחשוש כלל לקמח שעדיין לא נאפה על המצה. וכן כתבו להקל עוד הרבה אחרונים, הביאם הגאון הראש"ל שליט"א בספר ילקוט יוסף (סימן תמז). ואף על פי שאדם המחמיר בזה תבוא עליו הברכה, מכל מקום אין מנהגינו כן, וגם מרן זצ"ל ורב ככל גאוני הספרדים, לא נהגו כלל בחומרא זו, ובפרט שאנו זהירים שלא יהיה קמח בסמוך למקום אפיית המצות, כך שהחשש של נפילת קמח על המצות לאחר האפיה הוא רחוק ביותר, וגם אופים את המצות היטב היטב, ולכן אין אנו נזהרים בזה, ואנו מבשלים את המצות האפויות, וכן מכינים עוגות מקמח מצה טחונה, ולא חוששים לכלום.

ולפיכך גם ספרדי שנהג בחומרא זו, מפני שחשב שהיא מן הדין, רשאי לבטל את מנהגו. אבל אם נהג כן בתורת "חומרא", וכעת רוצה לבטל מנהגו, עליו לעשות "התרת נדרים" בפני שלושה, על כך שלא אמר "בלי נדר" בשעה שנהג בחומרא גדולה זו.

ובפרט השנה (התשפ"א), שיחול ערב פסח בשבת, ואז יהיה עלינו לבשל את המצות כדי שנוכל לאכלם בשבת, וכפי שנבאר בעזרת ה' בעתו ובזמנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

בס''ד- כבוד הרב שלום, מה יהיה דין אדם שאכל מיני מזונות בבית הכנסת בליל שבת וקיים מצוות קידוש במקום סעודה.לאחר מכן הלך לביתו וסעד סעודת שבת בפת. דא עקא, הוא שכח להוסיף 'רצה והחליצנו'. לכאורה למאן דאמר שיוצא בפת הבאה בכיסנין ובצרוף מאן דאמר ששבת קובעת כמובא בחזו''ע ב' בעניין סעודה שניה לאחר קידושא רבה אזי שיש לחוש לכך שיצא ידי חובת סעודת שבת באכילת פת הבאה בכיסנין בקידוש שבבית הכנסת ולא יחזור לברך ברכת המזון מחמת שיכחת ברכת רצה והחליצנו.(סב"ל) יורה לנו הרב דרכו.בברכה,חגי בן משה כ"ג אדר תשפ"א / 7 במרץ 2021

כבודו צודק. וכן פסק בחזון עובדיה שבת ח"ב עמוד שמו. עיין שם. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

מנהגי ימי בין המצרים

הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים", וכפי שהסברנו אתמול. ברכת שהחיינו טוב להזהר ולא לברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים, מליל שבעה עשר בתמוז ועד אחרי תשעה באב, על פרי חדש, או על בגד חדש. ויניח את הפרי או הבגד עד לאחר תשעה באב, ולא יאכלנו בלא לברך שהחי......

לקריאת ההלכה