הלכה ליום שישי י"ד אדר תשפ"א 26 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן סורי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הילדים

שבת פורים משולש תשפ"א

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב

השנה, שנת התשפ"א, חוגגים בירושלים ובכל עיר שהייתה מוקפת חומה, "פורים משולש", שבעוד וברוב ערי הארץ חוגגים את כל מצוות הפורים ביום שישי י"ד באדר, הרי שבירושלים מחלקים את המצוות לשלושה ימים, ביום שישי י"ד באייר, קוראים את "מגילת אסתר" ומקיימים מצוות "מתנות לאביונים", ביום שבת ט"ו באדר אומרים, "על הניסים", וקוראים בתורה בפרשת, "ויבוא עמלק", וביום ראשון מקיימים מצוות "סעודת פורים ו"משלוח מנות איש לרעהו".

כולנו חוגגים את חג הפורים ומודים להקדוש ברוך הוא על נס ההצלה מגזירת המן בן המדתא, שרצה להשמיד ולהרוג את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, והקדוש ברוך הוא, הפר את עצתו וקלקל את מחשבתו, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.

בתלמוד בבלי מסכת מגילה (דף יב.), שאלו תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי, מפני מה התחייבו עם ישראל באותו הדור כזו גזירה של כליה? אמר להם רבי שמעון בר יוחאי, אמרו אתם! אמרו לו, מפני שנהנו מסעודתו של אחשוורוש, דהיינו אכלו ושתו אוכל לא כשר בסעודה שעשה אחשוורוש לכל העם, והשתתפו בסעודה זו גם היהודים אשר בשושן הבירה.

ופה נשאלת השאלה, הרי בתורה יש כללים של עונש לכל עברה, וככל שחטאם היה באכילת אוכל לא כשר, הרי זה גובל באיסור "לא תעשה", שעונשו מלקות בלבד, ואם כן, מדוע נענשו בעונשה חמור של מוות והריגה?

כדי ליישב זאת, נביא מעשה במנהל בנק, שחיפש עובד לבנק למחלקת עובר ושב, פקיד שיקבל קהל. במסגרת ראיון העבודה, הגיע בחור צעיר שעמד בקריטריונים של הבנק. מנהל הבנק הודיע לו, שהוא התקבל לעבודה, ועליו להגיע למחרת בבוקר בשעה 8:00. והנה למחרת, הגיע העובד החדש בשעה 9:00, באיחור של שעה. קרא לו מנהל הבנק והתרה בו, כי עליו להגיע בזמן. למחרת שוב איחר, והגיע בשעה 8:30. קרא לו מנהל הבנק, ואמר לו, זו התראה אחרונה! אם תאחר מחר אתה מפוטר! ואכן למחרת הגיע בזמן. לימים בקש מנהל הבנק פקיד אחראי על מחלקת פתיחת חשבונות בבנק, הגיע בחור שנראה מתאים והתקבל מיד לעבודה, אלא שכבר ביום הראשון לעבודתו ראה מנהל הבנק כי כל לקוח חדש שהגיע לפתוח חשבון חדש בבנק, יושב כמה דקות מול הפקיד החדש ומיד עוזב והולך ללא פתיחת חשבון. בהגיע לקוח נוסף, שעמד לעזוב, קרא מנהל ההבנק ללקוח, ושאל אותו, מדוע אתה לא פותח פה חשבון כפי שרצית? ענה לו הלקוח, הפקיד שלך יעץ לי לפתוח בבנק המתחרה ממול, שם יש מבצעים, העמלות זולות יותר, יש יחס טוב יותר, והמליץ לי לפתוח שם חשבון ולא כאן אצלך! מיד חרה אפו של המנהל, הלך לפקיד החדש ובקש ממנו לעזוב מיד את הבנק, והודיע לו שהוא מפוטר באופן מיידי. תמה הפקיד החדש ושאל, מדוע הפקיד בעובר ושב, שאיחר להגיע לעבודה כמה פעמים, נתת לו התראה בטרם פוטר, ומדוע אני מפוטר מיד ללא התראה? ענה לו מנהל הבנק, לא ראי זה כראי זה, אין זה דומה כלל ועיקר, הפקיד הראשון היה חלק מעובדי הבנק, רק התעצל והיה מאחר, שם אפשר להתרות ולהמתין שישתפר, אבל אתה שולח לקוחות שלנו לבנק אחר, הפקעת את עצמך מהבנק שלנו, אינך שייך לנו כלל ועיקר, אתה מפוטר מיד ללא שום התראה!

הנמשל ,יהודי מישראל שיצרו מתגבר עליו וחוטא הוא חלק מעם ישראל, שהרי מצטער הוא על חטאו. פה יש את הכללים של חטא ועונשו. אבל יהודי שעושה עברה ונהנה בעבירה, טוב לו להיות שם, הרי הוציא עצמו מהכלל, שם כבר אין התראות וכללים, תלמידי רבי שמעון בר יוחאי, אמרו על יהודי שושן "שנהנו" בסעודה של אחשוורוש, לא נאמר "אכלו" מחוסר ברירה, אלא "נהנו"! טוב היה להם במחיצת הגויים ועם אחר! הנאה הייתה להם שם! בזה הם הוציאו עצמם מכלל ישראל , הם כבר שייכים לבנק אחר, ולכן אין שם כללים רגילים, אלא פיטורין מעם ישראל.

ואכן התיקון היה: "קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם", שקבלו לקיים את מצוות התורה מרצון, באהבה ושמחה, וזכו לריווח והצלה ניסים ונפלאות, נשתדל כולנו לקיים את מצות התורה מתוך שמחה ואהבה כמו שאנו אומרים בכל יום בתפילה: "וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול באהבה להודות לך וליחדך ליראה ולאהבה את שמך", ונזכה כולנו לניסים ונפלאות בשורות טובות ישועות ונחמות אמן.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

שיש פורים משולש, האם אומרים תחנון ביום ראשון? או כיון שבירושלים לא אומרים אז בכל העולם לא אומרים? י"ח אדר תשפ"א / 2 במרץ 2021

יש בזה מחלוקת הפוסקים, ולדעת מרן זצ"ל ביום ט"ז באדר שחל פורים המשולש, בכל המקומות שאינם חוגגים באותו יום, יאמרו תחנון.

שלום מי כתב את הדבר תורה היפה...אני רוצה להגיד דבר בשם אומרו ט"ו אדר תשפ"א / 27 בפברואר 2021

המאמר הוא מהגאון רבי זבדיה כהן שליט"א, ראב"ד תל אביב. שכותב עבורינו מאמרים רבים שמתפרסמים בהלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה