כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו למדים לענין המגילה שנכתבה על ידי אסתר המלכה יחד עם מרדכי היהודי, והם שתקנו לנו לקרותה בימי הפורים.
שומע כעונה
מכיון שלא כולם בקיאים בקריאת המגילה, וגם לא לכולם יש מגילה כשרה כתובה על גבי קלף, לכן אנו נוהגים לצאת ידי חובת קריאת המגילה מדין "שומע כעונה", כלומר, מי ששומע קריאת מגילה ממי שקורא אותה מתוך מגילה כשרה, יוצא ידי חובת הקריאה כאילו הוא קרא בעצמו. לכן קורא השליח ציבור מתוך מגילה כשרה, והוא מכוין להוציא את כלל הציבור ידי חובת הקריאה, וגם הציבור כולו צריכים לכוין לצאת ידי חובה בקריאתו, והרי זה כאילו הם קוראים בעצמם ממש.
מה יעשה מי שלא שמע חלק מהקריאה?
אם קרה לאדם, שמחמת איזה רעש וכדומה לא שמע כמה מילים מקריאת המגילה, יכול לקרוא את אותן המילים בעצמו מתוך המגילה שבידו, אפילו אם היא אינה מגילה כשרה אלא מגילה מודפסת, ויזדרז בקריאתו וימשיך עד מקום שהשליח ציבור קורא בו, ואז ישתוק וימשיך לשמוע הקריאה מפי השליח ציבור. (ויוצא בזה ידי חובתו, כל זמן ששמע לפחות את רוב קריאת המגילה מפי השליח ציבור, ורק מיעוט המגילה קרא בעצמו מתוך המגילה המודפסת אשר בידו).
אדם הנמצא בבידוד
מי שנמצא בבידוד מחמת המגיפה, ואין לו אפשרות לשמוע את קריאת המגילה בציבור, הרי שעליו לבקש מאדם שיודע לקרוא, שיגיע אליו ויקרא עבורו את המגילה ממרחק, ואפילו מהחדר הסמוך, כדי שיוכל לצאת בזה ידי חובתו. ובפרט יוכל לנהוג כן אם יש אדם שיודע לקרוא מגילה, והוא כבר חלה בקורונה, או שהתחסן ועברו עליו שני החיסונים ועוד שבוע ימים, שאז יוכלו לקרוא עבורו ממרחק או מחדר אחר כמעט ללא חשש. אבל אם אין אפשרות כזו, עליו להשיג מראש מגילת אסתר כשרה, ויקראנה בעצמו, ואפילו אם אינו יודע את טעמי המקרא, יקרא בלי טעמי המקרא, ונכון שיהיה אדם אחר שישב על ידו כדי לתקן אותו על טעויות בניקוד המילים שבמגילה. או שתוך כדי הקריאה, יאזין להקלטה של אדם אחר שקורא את המגילה, ויקרא בעצמו יחד עם הקול הנשמע מן ההקלטה, וכך לא יטעה בניקוד המילים.
וכפי שכבר למדנו, אין חילוק בזה בין איש לאישה, שהכל חייבים במקרא מגילה.
ברכת המגילה
לפני קריאת המגילה, מברכים על קריאתה שלוש ברכות, "על מקרא מגילה", שעשה נסים לאבותינו", וברכת "שהחיינו". וכשחוזרים לקרוא מגילה בבוקר, לא מברכים "שהחיינו". (מלבד אדם שלא קרא מגילה בלילה מפני שלא היתה לו שום אפשרות, שאז יברך על הקריאה בבוקר גם "שהחיינו").
ולאחר קריאת המגילה, גוללים את המגילה, ומברכים את ברכת "הרב את ריבנו" כפי שמודפס במגילות ובחומשים, (בסוף חומש שמות מודפסת בדרך כלל המגילה). אבל אדם הקורא את המגילה ביחיד, בלי ציבור, אינו מברך את הברכה שאחרי קריאת המגילה, כי לא תיקנו לברך את ברכת "הרב את ריבנו" אלא בציבור. ומכל מקום כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה עמוד צא), שאין צורך דוקא בעשרה אנשים מישראל, אלא אפילו אם יש שם עשר נשים, גם כן רשאי לברך את ברכת "הרב את ריבנו".
ומחר נבאר אם ירצה ה', מה יעשה אדם שאין לו כל אפשרות להשיג מגילת אסתר כשרה ולקרוא ממנה.