הלכה ליום שני י' אדר תשפ"א 22 בפברואר 2021

קריאת המגילה – "זום"

מחמת מגיפת ה"קורונה", ישנם אנשים שיאלצו לקרוא מגילה ביחיד, וכבר דיברנו בענין הזה אתמול, וכעת נבאר עוד דינים הנוגעים לזה. 

שמיעת הקריאה באמצעות "זום"
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהדבר ברור שהקול הנשמע דרך רמקול, וכל שכן דרך האינטרנט או הטלפון, אינו קול אנושי של האדם המדבר ממש, אלא הוא קול אחר שמשודר באמצעות המכשירים השונים. ומאחר ואין זה קול אדם באמת, לכן אדם ששומע קריאת המגילה דרך הטלפון, או דרך שידור לויין, או דרך ה"זום", אינו יוצא בזה ידי חובה אפילו בדיעבד. ולכן אין לסמוך על שמיעת הקריאה באופן כזה בשום אופן.

מי שאין לו מגילה בשום אופן
מי שנמצא בבידוד, ואין לו שום אפשרות להשיג מגילה כשרה, כתב הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל בספרו רוח חיים, שלכל הפחות יקרא את המגילה מתוך מגילה מודפסת. וכמובן שלא יברך על קריאה זו, מאחר ואין זו מגילה כשרה. (חזון עובדיה עמוד צח).

מי שאין לו מגילה – הלל
בגמרא במסכת מגילה (דף יד.), דנה הגמרא מדוע אין אנו אומרים "הלל" בברכה ביום פורים? והרי ראוי הדבר לומר הלל ביום זה, כשם שאנו אומרים הלל בחנוכה. ואמרו בגמרא, שקריאת המגילה עצמה, היא אמירת ההלל בפורים, שהרי במגילה אנו קוראים על חסדי ה' ונפלאותיו אשר עשה עמנו בימים ההם בזמן הזה. וכן כתבו הרמב"ם ועוד מרבותינו הראשונים.

לפיכך, כתב הגאון רבי שלמה קלוגר בספרו שו"ת שנות חיים (סימן שלו, בגימטריא "פורים"), שאדם שאין לו מגילה בפורים, עליו לומר הלל, כשם שאומרים בחנוכה, שהרי לגביו אי אפשר לומר שנפטר מאמירת ההלל בקריאת המגילה, שהרי לא קרא מתוך מגילה כשרה כתקנת רבותינו. וכן כתבו עוד מרבותינו האחרונים. ובאמת שכבר קדם להם רבינו המאירי, שהיה בזמן הראשונים, וכתב שמי שאין לו מגילה כשרה, עליו לקרוא הלל בפורים. אולם מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף (סימן תרצג) כתב, שמאחר ורוב הפוסקים לא הזכירו דין כזה, משמע שאין אמירת הלל בפורים לעולם. 

ולמעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמי שאין לו מגילה כשרה, והוא קורא מגילה מתוך מגילה מודפסת, יש להורות לו שיאמר "הלל" שלם, אבל בלי ברכה. והטעם לכך, משום שבגמרא יש דיעה שהטעם שלא אומרים הלל אינו שייך לקריאת המגילה, ומטעמים נוספים. לכן, אף על פי שלאדם זה אין מגילה כשרה, ויש מקום לחייבו לומר הלל, מכל מקום הדבר לא יצא מידי ספק, ולכן יקרא הלל בלי ברכה.  (חזו"ע עמוד צז).

זכר למחצית השקל
בימים הללו נוהגים כל ישראל לתת מעות לצדקה "זכר למחצית השקל", והשנה, הורה הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א, שהסכום שנכון לתת, הוא כעשרים וששה שקלים לנפש. ומי שאין ידו משגת מפני שהשעה דחוקה לו מאד, יוכל לתת לכל הפחות חצי שקל לכל נפש.

בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, העושים מעשיהם לשם שמים, והתרומות הנתרמות למוסד הנ"ל, כל כולם קודש לסיוע לתלמידי חכמים ההוגים בתורה יומם ולילה, ואף פרוטה אחת מהכספים המופקדים עבור המוסד "תפארת רשב"י", אינו מועבר לשום מטרה אחרת, לא כ"עמלה" עבור מנהלי המוסד, ולא לשום ענין אחר, רק הכל באמת ובאמונה למען הגדיל תורה ולהאדירה.  

להפקדת תרומות, מספר החשבון הוא: 169250, סניף 167, בנק דיסקונט.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם נותנים מחצית השקל לפי השער בא' אדר או לפי השער בזמן הנתינה? י"ג אדר תשפ"א / 25 בפברואר 2021

שמעתי בשם מרן זצ"ל שיש לחשב על פי ראשון באדר, כי באחד באדר היו משמיעים על השקלים.

שלום לכבודו, למי שאין מגילה ונאלץ לקרוא ממגילה מודפסת, האם עליו לקרוא את ההלל (ללא ברכה) פעמיים, או רק בקריאה של היום? תודה רבה י"א אדר תשפ"א / 23 בפברואר 2021

רק בקיראה של היום. תבורכו,

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

ברכה על ריחו של הקפה

לשאלת רבים: האם יש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה? תשובה: בהלכות שפורסמו לפני כשנה, כתבנו שיש לברך על דבר שיוצא ממנו ריח טוב, כל דבר את ברכתו הראויה לו. ולמשל, מין עץ שיש בו ריח טוב, כגון הדס,  מברכים עליו "בורא עצי בשמים". ועל הפירות שיש בהם ריח טוב, כגון אתרוג, או אננס וכדומה, ......

לקריאת ההלכה

כיצד מברכים?

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגבי......

לקריאת ההלכה