הלכה ליום שישי ז' אדר תשפ"ד 16 בפברואר 2024

פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית"

השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם ואבני מילואים לאפוד ולחושן.

בין כלי הקודש שהיו במשכן, הייתה גם מנורת הזהב, וכך נאמר בפרשה: "ועָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר, מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ, כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ.( שמות כה לא).

ובמדרש רבה (במדבר טו ט) מובא: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, "ועשית מנורת זהב טהור", אמר לו משה, כיצד אעשה אותה? אמר לו הקדוש ברוך הוא, מקשה תיעשה המנורה! נתקשה משה כיצד לעשותה, נטל הקדוש ברוך הוא מנורה של אש והראה למשה, ושוב נתקשה בעשייתה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, לך אל בצלאל, והוא יעשה אותה, אמר לבצלאל ומיד עשה את המנורה.

והשאלה נשאלת, היאך ייתכן הדבר? משה רבנו, אבי הנביאים, מצווה מפי הקדוש ברוך הוא לעשות את המנורה, והקדוש ברוך הוא אף מראה לו דגם של מנורה מאש, ומשה רבנו אינו מצליח לעשותה, ואילו בצלאל, אומרים לו פעם אחת והוא מצליח מיד? מה קרה למשה רבנו?

כדי להבין זאת נקדים:
מעשה בחתנו של האדמו"ר מגור זצ"ל, שחלה והיה צריך לעבור ניתוח קשה. הוא אושפז בבית החולים בעיר וורשא. לכן שכר האדמו"ר את שירותיו של פרופסור גדול ומפורסם בעיר וורשה, כדי שהוא ינתח את חתנו. אך תוך כדי הניתוח, הודיעו לאדמו"ר כי ישנו סיבוך, והניתוח יהיה ארוך יותר מן הצפוי.

שמע זאת האדמו"ר, ומיד סר לבית החולים לדרוש בשלום חתנו ולבדוק מדוע אירע סיבוך במהלך הניתוח. פגש האדמו"ר את הפרופסור הגדול ושאל אותו, הרי כבודו מנתח גדול ובעל ניסיון רב, מדוע הסתבך הניתוח?

ענה לו הרופא המנתח, משל למה הדבר דומה? למלך גדול שהייתה לו אבן יקרה, גדולה ונדירה מאוד ביופיה. ערכה של האבן היה רב ביותר. לימים נתגלה בה כתם קטן שהעיב על יופיה והוריד הרבה מערכה, כל המומחים שהתבקשו על ידי המלך לטפל באבן היקרה ולהסיר ממנה את הכתם, ידעו כי אבן זו חשובה מאוד למלך, ולכן נמנעו מלטפל בה, כי חששו שמא מתוך התרגשותם לטפל באבן היקרה של המלך, לא יטפלו בה כראוי, והאבן עלולה להיבקע, ויגרם לה נזק רב, ולאחר מכן יענשו הם על כך. מה עשו? מסרו את האבן לבעל מלאכה פשוט אשר לא ידע למי שייכת האבן, והוא עשה את מלאכתו ללא כל חשש ומורא. הוא אכן הצליח להסיר את הכתם מהאבן היקרה לשביעות רצון המלך.

המשיך הרופא ואמר לאדמו"ר כי כבר היו דברים מעולם, אשת שליט צרפת המהולל, נפוליאון, התקשתה ללדת, וכל המיילדות שנקראו לסייע לה, נמנעו מלבוא, כי חששו שמרוב התרגשותם לטפל במלכה, לא יצליחו לטפל בה כראוי, ויענשו על כך. מה עשו? קראו למיילדת כפרית אשר לא ידעה כלל מי היא היולדת, ואכן אותה מיילדת כפרית פשוטה יילדה אותה בנקל.

אף במקרה זה המשיך הרופא ואמר לאדמו"ר, בדרך כלל זהו ניתוח פשוט שאני עושה מידי יום ובהצלחה רבה, אך בפעם הזאת ביודעי כי מדובר בחתנו של האדמו"ר הגדול, אחזה בי התרגשות רבה והדבר הקשה עלי בבצוע הניתוח כראוי. כך נוצר הסיבוך, שבסוף ברוך ה' הסתדר והניתוח הצליח.

כך במעשה מנורת הזהב, משה רבנו ששמע את הציווי לעשות המנורה מקשה אחת מהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, וידע את עמקי סודותיה וגודל קדושתה של המנורה, ירכה וקנה, גביעיה, כפתוריה ופרחיה, משום כך ודווקא משום כך, אחזה בו התרגשות רבה שלא כדרך הטבע, לכן הוא התקשה לעשות את המנורה על כל פרטיה ודקדוקיה. לא כן בצלאל, אשר לא הגיע לדרגתו של משה, דווקא הוא לא התקשה והצליח לעשות את המנורה כפי שנדרש.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

חזק וברוך, מה מקור הדרשה? י' אדר תשפ"א / 22 בפברואר 2021

המקור הוא מהגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, שכותב עבור הלכה יומית,

שלום רב לכבוד הרב!
האם מותר להניח ערמונים לא מבושלים על גבי הפלטה?
מה הדין של הערים הפרזים בשנה זו תשפ"א ?האם יש לומר על הניסים בתפילות מאחר וזה פירוש משולש?
תודה ושבת שלום! ח' אדר תשפ"א / 20 בפברואר 2021

לגבי ערמונים, יש איסור מן התורה להניחם על גבי הפלאטה אם הם אינם מבושלים. 

לגבי פורים המשולש, הדינים יבוארו אי"ה בהלכה יומית. אבל לפרזים אין כל כך משמעות לזה, ואומרים על הנסים ונוהגים את כל דיני הפורים ביום שישי. 

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה