הלכה ליום שישי ל' שבט תשפ"א 12 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

גבריאל חיים בן שרה ושושנה בת שרה

הוקדש על ידי

יעל גרוס סעידי

פרשת משפטים – שבת שקלים

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א ראש אבות בתי הדין בתל אביב

השבת ראש חודש אדר, פרשת משפטים ושבת שקלים, ולכן אנו מוציאים שלושה ספרי תורה, בראשון קוראים בפרשת השבוע שהיא פרשת משפטים, בשני קוראים קריאה של ראש חודש, ובשלישי קוראים פרשת שקלים המופיעה בפרשת כי תשא.

מדוע אנו קוראים את פרשת שקלים המדברת על חובת עם ישראל לתת את מצחית השקל כתרומה למקדש דווקא בשבת שלפני ראש חודש אדר?

התשובה נמצאת בתלמוד מסכת מגילה (דף י"ג ע"ב) על הפסוק במגילת אסתר: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ".

אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהם לשקליו, והיינו דתנן "באחד באדר משמיעים על השקלים".

ריש לקיש מלמד אותנו יסוד גדול, יש מושג בצבא שנקרא "מכת מנע", או בשפה הרפואית "טיפול מונע", או בשפה של היום "חיסון", דהיינו מקדימים תרופה למכה, וכמו שיש חיסון גשמי נגד מחלות, יש גם חיסון רוחני כנגד גזרות קשות ורעות.

ידע הקדוש ברוך הוא שעתיד המן הרשע להביא עשרת אלפים ככר כסף למלך אחשוורוש לקנות את היהודים הנמצאים בשושן, כדי להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, וכדי לנטרל מזימה רעה זו של המן הרשע, ציוה הקדוש ברוך הוא את עם ישראל, עוד הרבה שנים קודם לכן, בפרשת כי תשא, שכל אחד מעם ישראל יתן מחצית השקל בשקל הקודש תרומה לה', וזכות המצוה של השקלים הללו שנתנו כל עם ישראל, עמדה כמשקל נגד מול עשרת אלפים ככר כסף של המן הרשע, ובכך נטרלו בטלו והפרו את עצתו ומחשבתו הרעה כנגד עם ישראל. למעשה, המצוה והתרומה של מחצית השקל, הייתה החיסון הרוחני של עם ישראל כנגד רצונו של המן הרשע להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, וזכר לזה אנו קוראים כל שנה את פרשת שקלים בשבת שלפני חודש אדר.

אם נתבונן, נראה שתרומת השקלים של עם ישראל, לא הייתה רק כחיסון וטיפול מונע נגד גזירותיו של המן הרשע בלבד, אלא היה בה כוח נוסף של "נהפוך הוא", להשיב לו את גמולו בראשו, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, ותלו אותו ואת בניו על העץ, זוהי כוחה של מצוה, שיש בה, לא רק לבטל מעל האדם גזרות קשות ורעות, אלא בכוחה גם להפוך את הכל לטובה ולברכה.

רבים שואלים: יש לנו יצר הרע ומידות רעות, של גאוה, כעס, מחלוקת ולשון הרע וכדומה, איך אפשר להנצל מהמידות הרעות? ובשפה שלנו, האם יש חיסון רוחני נגד היצר הרע?

התשובה היא, כן! יש לנו חיסון כנגד היצר הרע שמתאים לכל הגילאים ולכל יהודי, איש ואשה, צעיר וזקן, בריא וחולה, אבל צריך לקבל את מנת החיסון בכל יום ויום, והחיסון הזה נמצא בתלמוד במסכת קידושין (דך ל' ע"ב): "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה, אין אתם נמסרים בידו, ואם אין אתם עוסקים בתורה, אתם נמסרים בידו". דהיינו יש חיסון כנד יצר הרע וזהו: לימוד התורה.

כאשר יהודי מישראל לומד תורה, כל אחד לפי יכולתו ודרגתו הרוחנית, הוא מקבל חיסון רוחני וחוסן נפשי לעמוד מול היצר הרע, מול המידות הרעות של גאוה, כעס, מחלוקת ושנאת חינם.

יהודי שלומד תורה, שעליה אמר דוד המלך בתהילים (פרק י"ט) "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם, יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו, הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים", תורה כזו, הנלמדת בשמחה ובאהבה, נספגת בגופו ובנפשו של האדם, ומחסנת אותו בחיסון רוחני גבוה כנגד היצר הרע, ונוסכת בו מידות טובות, של ענוה, צניעות, יראת שמים, סבלנות ושלום בית בינו לביו אשתו ובניו.

את החיסון הרוחני הזה, אנו למדים מפרשת השבוע "פרשת שקלים" שהיא גם ראש חודש אדר, עליו נאמר: "משנכנס אדר מרבים בשמחה", נלמד כולנו תורה בשמחה נקבל כולנו את החיסון הרוחני הזה שמתאים לכל גיל, ובעיקר לבעלי מחלות רקע של מידות רעות ומחלוקת, ונזכה כולנו לבריאות טובה רפואה שלימה וחיסון רוחני לעשת נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו. אמן.

שבת שלום וחודש טוב

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה
א, ידוע לי שלדעת הרב מי שברך נפשות רק מחשש שמא ישכח, והיה בדעתו להמשיך לאכול לאחר מכן לא צריך לברך שוב ויכול לעשות כן אפ' לכתחילה. כמ"ש ביחו"ד ח"ו
שאלתי אם זה רק בברכת בורא נפשות או גם במעין שלוש, שכן בברכה"מ ודאי שהוי סילוק בע"כ שאם לא כן איך מברך המזמן על הכוס
ב. לפני כמה חודשים שמענו שגם מרן הראש"ל שליט"א בדק את עניין הפאות הנכריות ואמר שברור לו שזה מתקרובת ע"ז רח"ל.
שאלתי אם יש דרך היתר להזמין קרובי משפחה לביתי לשבת שאני יודע שיבואו עם הפאה הנכרית שלהן, ואף תורדנה את הפאה מראשן בתוך ביתי, אשתי מאוד רוצה להזמין את אחיות לה ורק זה בגלל הבעיה הזו אננו נמנעים מכך.
תודה רבה רבה
יורנו המורה ושכמ"ה א' אדר תשפ"א / 13 בפברואר 2021

לגבי ברכת נפשות ועל המחיה. עדיף שתשלח את השאלה דרך האפליקציה "אינסטרב, או בעצמך או על ידי חבר שיש לו אפשרות כזו, שם ישיבו לך על השאלה, מאחר ויש בזה מחלוקת הפוסקים ועקולי ופשורי.

לגבי שאלת השניה, מותר להזמינן לשבת, כי אפילו אם תאמר שהשיער הוא מתקרובת עבודת כוכבים, איני יודע איסור להכניסו לביתו על ידי אדם אחר. ועוד, שאין הדבר אלא לכל היותר ספק, כי יש מיקלים לגמרי, ואומרים שלפחות מחצית מהשיער אין מקורו מעבודה זרה. ובפרט יש סברא לומר שאין בזה איסור, מאחר ובזמנינו נתברר שהנשים שמוסרות את שיערן לבתי העבודה זרה, יודעות שלא מקריבים את שערותיהן, אלא מוכרים אותם ומרויחים מזה כסף, או שעושים בזה חסד לשיטתם שנותנים שיער למי שאין לה. לכן אין הדבר ברור כל כך לאיסור עד שנאסור עליך להזמינן לביתך. 

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

ברכה על ריחו של הקפה

לשאלת רבים: האם יש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה? תשובה: בהלכות שפורסמו לפני כשנה, כתבנו שיש לברך על דבר שיוצא ממנו ריח טוב, כל דבר את ברכתו הראויה לו. ולמשל, מין עץ שיש בו ריח טוב, כגון הדס,  מברכים עליו "בורא עצי בשמים". ועל הפירות שיש בהם ריח טוב, כגון אתרוג, או אננס וכדומה, ......

לקריאת ההלכה

כיצד מברכים?

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגבי......

לקריאת ההלכה