הלכה ליום רביעי ז' שבט תשפ"א 20 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אידה דורי בת חנינה ז"ל

שהיום יום השנה התשיעית לפטירתה
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנה

כבוד הפת

שאלה: מנהגינו, שבשבת, בעל הבית בוצע מהפת, ומאחר וסביב השלחן ישנם הרבה מסובים, כאשר בעל הבית מחלק את הפת, הוא זורק חתיכה לכל אחד ואחד מהמסובים. האם מנהג זה נכון על פי ההלכה?

תשובה: מבואר במסכת ברכות (דף מו.), שבענין הברכה על הפת (הלחם) בשבת, אין לכבד אחד מהמסובים, אלא בעל הבית בוצע בעצמו מהפת, ומחלק לבני הבית. והטעם הפשוט לכך, הוא כדי שיבצע בעין יפה. שיחלק לכל אחד מהמסובים חתיכה נאה מהפת, כמו שיעור "כזית". (ועל פי הקבלה יש טעם סוד בדבר, כמו שכתב בזהר הקדוש פרשת עקב). ולכן מה שנהגתם שבעל הבית בוצע מהפת, ומחלק לכל אחד חתיכה, הוא מנהג נכון, וכן נוהגים בכל תפוצות ישראל.

ולגבי מנהגכם שבעל הבית זורק חתיכת פת לכל אחד מהמסובים. באמת שיש לדון בזה. כי התוספות (ברכות נ:) כתבו, שזריקת פת אסורה, אפילו במקרה שהפת לא מתקלקלת כאשר זורקים אותה. משום שלגבי פת יש חומרא מיוחדת, שיש לנהוג בה בכבוד, וזריקתה נחשבת כמנהג בזיון בפת, ולכן כתבו לאסור זריקת פת בכל מקרה. וכדברי התוספות כתבו עוד רבים מרבותינו הראשונים.

ואמנם הרשב"א כתב בשם רבינו האי גאון להקל בזריקת הפת, כאשר היא אינה מתקלקלת, כשם שמותר לזרוק מאכלים אחרים כשהם אינם מתקלקלים. (ולדוגמא, מותר לזרוק סוכריות עטופות לכבוד החתן והכלה). ואין בזה חשש משום ביזוי הפת.

ולמעשה, כתב מרן השלחן ערוך (סימן קעא), שאסור לזרוק פת ממקום למקום. ואפילו אם אינו זורק את הפת למקום שיש חשש שהיא תתקלקל, מכיון שזריקה נחשבת לבזיון גדול, יותר מאשר שימוש בפת לדברים אחרים. וכמובן שעלינו לקבל את דברי מרן השלחן ערוך.

אמנם, היו מגדולי האדמורי"ם, שנהגו לזרוק את חתיכות מהפת לפני המסובים, בפרט כאשר היה השלחן ארוך מאד. ויש מהאחרונים שכתבו ללמד זכות על מנהגם. גם הגאון רבי חיים מצאנז (בהגהותיו) כתב, שמאחר ולדעת הרבה ראשונים יש להקל בדבר, ושכן המנהג, לכן יש להקל. ומכל מקום, אף הוא כתב, שבעל נפש יחוש לעצמו ולא יעשה כן.

ובפרט לגבי הפת שמברכים עליה בשבת, שכתב הפרי מגדים (עיין משנה ברורה סימן קצז  ס"ק פח), שלכל הדעות אסור לזרוק אותה, מפני שיש בזה בזיון מצוה. ולכן הנכון הוא לכל אדם ירא ה', להמנע ממנהג זה, שעומד בניגוד לפשט דברי הפוסקים, (ובפרט שהזלזול בפת עלול גם כן לגרום לעניות).

ולסיכום: בעל הבית בוצע מהפת ומחלק חתיכה נאה לכל אחד מהמסובים. ולא יזרוק את הפת לפני המסובים, אלא יעבירו להם על ידי צלחת או באופן אחר.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש גדר ל'זריקה', האם ניתן לומר שהוא רק מד"א והלאה? ח' שבט תשפ"א / 21 בינואר 2021

זריקה, הכוונה שמשליך את הפת, ואפילו למרחק קצר, ובודאי שלא שייך בזה דוקא מרחק של ארבע אמות.

בס''ד - שלום הרב, בחזון עובדיה הרב פסק כהרשב''א שאם עשה מלאכה לפני שהבדיל בתפילה וכמו כן לא אמר ''ברוך המבדיל ביו קודש לחול'' אזי חוזר ומתפלל (תנאי נדבה). מה יהיה הדין אם לא אמר אתה חוננתנו ולא ברוך המבדיל .... והדליק את הנר של ההבדלה האם אמרינן דהוי מלאכה לפני ברכת הבדלה דחוזר ומתפלל או שמא מאחר שנפסק כסדר הבדלה : יין ,בשמים,נר ,הבדלה הוי חלק מההבדלה ושפיר דמי ולא יחול בכגון זה דין הרשב''א ואף שעשה מלאכת הבערה לפני ברכת המבדיל הוי חלק מתיקון חכמים ולא חוזר להתפלל. ז' שבט תשפ"א / 20 בינואר 2021

נכון שכך פסק בחזון עובדיה (ח). אולם, סתם הבדלה שתיקנו חכמים, היא אחרי שמבדיל בתפילה, כמו שאמרו בפסחים (קה:). ולכן אף שתיקנו חכמים לברך על הנר, כוונתם היתה שיבדיל קודם בתפילה. ולכן אם טעה ולא הבדיל בתפילה ובירך על הנר, יחזור להתפלל בתנאי דנדבה.

ידוע מה שכתבו הפוסקים שמותר לטלטל בשבת פלאפון אם השתמש בו כשעון מעורר, כי לצורך מקומו מותר.
וראיתי שיש טענו שיש בזה זלזול השבת להשתמש בכזה מכשיר לשעון מעורר
האם באמת יש בזה זלזול ? ז' שבט תשפ"א / 20 בינואר 2021

אין בזה ענין של זלזול. מה שכן, אם מדובר בטלפון יקר, יתכן ואסור לטלטלו מפני שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה


הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

מאחר וכבר לא נותר לנו די זמן כדי ללמוד את ההלכות הנוגעות לימי הסוכות, נבאר כבר עתה כמה דינים הנצרכים לימי הסוכות הבאים עלינו לטובה. סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לס......

לקריאת ההלכה