שאלה: האם מותר לדבר בין תפילת העמידה לחזרת השליח ציבור?
תשובה: כאשר אדם מסיים את תפילת הלחש, עליו להמתין בשתיקה לחזרת השליח ציבור, ואין לדבר בין התפילה לחזרה כלל. ואין חילוק בדין הזה בין אנשים לנשים, אלא כל מי שמתפלל בבית הכנסת, שיש שם שליח ציבור, הדרך הנכונה ביותר היא, שלא לדבר בין התפילה לחזרת השליח ציבור.
"ה' שמעתי שמעך יראתי"
ואמנם נחלקו רבותינו הפוסקים, לגבי פסוקים או פיוטים מיוחדים שתיקנו לומר אותם בין התפילה לחזרת הש"ץ, כמו הפיוט "ה' שמעתי שמעך יראתי" שאומרים בימים נוראים לפני חזרת הש"ץ, האם מותר לומר את הפיוטים הללו, או שמאחר ואין להפסיק בדיבור בין התפילה לחזרה, אם כן, גם פיוט כזה אין לומר לפני החזרה?
ולמעשה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, (בשו"ת יחוה דעת ח"ה סימן מב), שמותר לומר את הפיוט "ה' שמעתי שמעך יראתי" בין התפילה לחזרת השליח ציבור. ורק השליח ציבור עצמו, נכון שישתוק ולא יאמר את הפיוט, כי על פי דברי רבינו האר"י, ישנו חטא גמור להפסיק בדיבור בין התפילה לחזרה, אבל לשאר הציבור, מותר לומר פיוט כזה, ובמקום צורך מותר להם גם כן לומר בלחש דברי תורה בין התפילה לחזרה. ורק בשיחת חולין אין להקל.
דברי הבן איש חי
ואמנם הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת תרומה), כתב שאדם שנמצא בין תפילת הלחש לחזרת הש"ץ "לא ישיח ולא ילמד אפילו בדברי תורה". ודבריו מכוונים לפי דברי רבינו האר"י כאמור. ומכל מקום העיר על זה מרן זצ"ל (הליכות עולם ח"א עמוד קצא), שאם ירצה אותו אדם לעיין באיזה ספר, כדי שלא יהיה עומד בטל, הרי הוא רשאי לעשות כן. ובפרט שמעיקר הדין מותר לו ללמוד אפילו כשמוציא את הדברים בפיו בלחש, כמו שכתבנו. אבל השליח ציבור עצמו, לא יפסיק אפילו לצורך לימוד בדברי תורה.
לסיכום: לכן למעשה, אף שאין לדבר בין התפילה לחזרת הש"ץ, מכל מקום מותר ללמוד בשתיקה מתוך ספר. ויש מיקלים אפילו ללמוד בלחש מן הספר. כמו אדם שקורא תהלים. אבל השליח ציבור עצמו לא יפסיק כלל בין התפילה לחזרה.
