הלכה ליום חמישי י"ד תמוז תשפ"ה 10 ביולי 2025

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתם הטהורה של

חיילי צה"ל מגדוד נצח יהודה ז"ל

שנהרגו על משמרתם במלחמה בעזה
תהא נשמתם צרורה בצרור החיים
ה' יתברך ינחם את המשפחות היקרות מיגונם
ונזכה לראותם במהרה בגאולה השלימה ותחית המתים
במהרה בימינו אמן.

הוקדש על ידי

הלכה יומית

פרק שירה

שאלה: האם נכון הדבר שיש ענין לומר פרק שירה בכל יום?

תשובה: "פרק שירה", הוא קדמון מאד, ויש אומרים שיסודו הוא מדוד המלך עליו השלום. ויש בו סודות ורזי דרזין, וגם חוברו עליו כמה חיבורים ופירושים נעימים ויפים. והוא נחשב "ברייתא", כמו ספר הזוהר הקדוש והמדרשים ושאר הברייתות שיש בידינו. ויש סידורים שהוא מודפס בתוכם.

ויש במדרשים בשם רבי אליעזר, שכל מי שעוסק  בפרק שירה בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. וכל האומר פרק שירה בעולם הזה זוכה לאומרו לעולם הבא. וכן אמרו, שתלמודו מתקיים בידו. אולם מרן השלחן ערוך והפוסקים המפורסמים לא קבעו אמירת פרק שירה בכל יום כלל וכלל.

ובספר דרך חכמה כתב, "מנהגינו לומר פרק שירה בכל יום". והביא דברי רבותינו בשבח אמירת פרק שירה. אולם האליה רבה (סימן א ס"ק יד), כתב להעיר על דבריו, שמדברי רבותינו משמע שאין צורך לומר את כל פרק שירה בכל יום, אלא לעסוק בפרק זה בכל יום. וכתב שיש נוהגים לחלק אותו לשבעת ימי השבוע.

והרב המבי"ט, רבינו משה בן יוסף מטראני, שהיה חברו של מרן הבית יוסף, כתב בספרו בית אלוקים, שרבותינו לא אמרו "לומר" שירה בכל יום, אלא אמרו "כל העוסק בפרק שירה בכל יום", ומשמע מדבריהם שיש לעסוק ממש בפרק שירה, ומשמעות הדברים היא, שיבין העוסק את עניני הדברים וכוונתם כדי להפיק מהם מוסר. ודבר זה הוא מעט קשה לנהוג בו בכל יום.

ואיך שיהיה, כדאי מאד הדבר, לכל הפחות מפעם לפעם, לקרוא בפרק שירה וכיוצא בו, כי הדברים מעוררים את הלב לאהבת הבורא יתברך שמו, ומבעירים אש שלהבת יה של הקשר בין ישראל ובין אביהם שבשמים.

ולכל הדיברות, הדבר החשוב ביותר בחיי היהודים הוא, לקיים את המצוות בשלימות, ולעסוק בדברי תורה בכל יום, ועצם החשיבות של עסק התורה, היא גבוהה בלי תכלית, ואין למעלה ממנה, ולכן, אף שיש סגולות באמירת דברים מסויימים, בכל זאת, יש לזכור את העיקר, שהתכלית היא לעסוק בדברי תורה.

ומרן רבינו הסבא זצ"ל, לא ראינו שנהג באמירת פרק שירה בכל יום, כי היה עוסק בתורה ממש כל היום כולו, ולא היה מאבד אפילו רגע אחד.

אבל למעשה, נכון הדבר שיש סגולה ויפה הדבר לקרוא פרק שירה, אנשים ונשים, אולם כאמור, מי שהוא עוסק בתורה, לא נכון הדבר שיבטל מזמן הלימוד שלו, בהלכה, כדי לקרוא בפרק שירה, אלא אם כן הוא מוסיף על זמן הלימוד, וקורא גם לימודים כגון אלו.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה