הלכה ליום שני י"ג טבת תשפ"א 28 בדצמבר 2020

זירוז לידה

שאלה: אשה שכבר עברו עליה תשעת חודשי ההריון, והרופא ממליץ על קבלת זריקה לזירוז הלידה, האם יש בזה בעיה הלכתית?

תשובה: בשאלה זו ממש, כבר נשאל הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל (בספרו שו"ת אגרות משה חלק יורה דעה חלק ב סימן עד), והשיב שיש לאסור קבלת זריקה כזו לזירוז לידה, מטעם מיוחד:

שהרי הדבר ידוע, שאסור לאדם מישראל להכניס את עצמו למקום סכנה. לדוגמא, אסור לאדם ללכת על גשר רעוע שהוא עלול ליפול ממנו. וגם הלידה שהאשה נכנסת אליה, הרי היא ענין שיש בו חשש סכנה. ובכל זאת ציוה ה' יתברך "פרו ורבו ומלאו את הארץ", וכן נאמר "לא תוהו בראה, לשבת יצרה", שחפץ ה' יתברך בבני האדם שיולידו בנים ובני בנים. ולכן, אם הגיע זמן הלידה באופן טבעי, שהאשה אינה עושה מעשה ממש להכניס את עצמה לסכנה, הרי שאין בזה שום איסור, ואדרבה, יש בזה קיום רצון ה' שתלד, וגם יש ברכת ה' שתלד לחיים טובים, כי זהו רצונו וברכתו. אבל כאשר עושים פעולות חיצוניות שגורמות לזמן הלידה להתקרב, הרי בזה האשה מכניסה את עצמה למצב של סכנה, ובזה גם אין את ברכת ה' שלא יארע ליולדת נזק בלידה, ולכן הדבר אסור בתכלית.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (בספרו טהרת הבית חלק שני עמוד נד), הביא את דברי הגאון רבי משה פיינשטיין הללו, והעיר עליהם קצת, ולאחר מכן כתב, שיש להוסיף בזה מה שכתב בספר הקנה, שאדם שנותן קמיע לאשה בהשבעת שמות הקודש כדי שתלד במהרה, ועל ידי זה גורם לה ללדת לפני הזמן הטבעי, לפעמים הוא הורג שתי נפשות, ולפעמים גורם לנולד צרות רבות ורעות, כי יתכן שהעובר ראוי להוולד במזל מסויים, ועל ידי ההשבעה הוא נולד קודם זמנו, ואז הנולד ההוא ימות בימים מועטים, והאלוקים יבקש את דמו מידיו של זה האיש בעל הקמיע, אשר גרם לבטל את גזירת ה' יתברך, והמית את הנפש ההיא בהוולדה קודם זמנה, ושינה עליו סדרי בראשית.

גם רבינו האר"י בשער רוח הקודש כתב, שהנותן קמיע לאשה למהר לידתה, הוא גורם לעובר לצאת לעולם קודם זמנו, ועל ידי כך גורם לו שימות קודם זמנו. או שיחיה חיי עוני וצער. וכתב על זה מרן רבינו זצ"ל, שהדברים קל וחומר לגבי רופא שמזרז את הלידה על ידי זריקה, שבודאי שפועל בזה באופן מעשי להקדים את הלידה, ויש בזה איסור כמו שביארנו.

אולם יש להבהיר, שבהרבה מאד מן המקרים, הסיבה שהרופא ממליץ על זירוז לידה, הוא חוסר במים, או חולשה גדולה אצל היולדת, או מצוקה קרובה לעובר וכדומה, שכל אלה סיבות שמוכיחות שעל פי דרכי הרפואה יש סיבה חיונית לזרז את הלידה, ולא מטעמי נוחות או חששות שוא בלבד, ובמקרים כאלה אין ספק שיש לזרז את הלידה כפי עצת הרופאים, שזהו הזמן הנכון ללידה על פי האמת, כי יש לנהוג על פי דברי הרופאים כמעט בכל דבר הנוגע למדע הרפואה, ובפרט כאשר יש בזה חשש פיקוח נפש.

לכן לסיכום: זירוז לידה, מטעמי נוחות או חשש רחוק, הוא דבר לא נכון על פי ההלכה. אבל כאשר יש צורך רפואי חיוני, יש להשמע להנחיות הרופאים.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב, קראתי בתשובתכם על נושא זירוז הלידה, ורציתי לדעת מה כוונת הכתוב בשם ספר הקנה: "..שאדם שנותן קמיע לאשה בהשבעת שמות הקודש כדי שתלד במהרה, ועל ידי זה גורם לה ללדת לפני הזמן הטבעי, לפעמים הוא הורג שתי נפשות" מה פירוש הורג שתי נפשות?
תודה רבה תבורכו י"א כסלו תשפ"ג / 5 בדצמבר 2022

שהלידה מתפתחת בזמן הלא נכון, ועלול לגרום חס ושלום למיתת האם והעובר. תבורכו,

מבחינת ההלכה...שאלה חשובה, מותר לגבר להתחתן עם אחות של אלמנתו? כ"ח אדר ב תשפ"ב / 31 במרץ 2022

 

השאלה כנראה לא נוסחה נכון, כי את אחות אלמנתו לא יוכל לישא, שהרי הוא כבר לא חי בעולם.

ואם הכוונה לישא את אחות אשתו שנפטרה, התשובה היא, שמותר לאיש לישא את אחות אשתו שמתה. 

שלום הרב האם בשבוע 42 להריון מותר או שזה חובה לבצע זירוז לידה ?
תודה רבה ח' טבת תשפ"ב / 12 בדצמבר 2021

 

זירוז לידה ללא צורך, הוא אסור. רק אם הרופאים מחליטים על פי שיקול דעת הגיוני, שיש סיכון בהמשך ההריון ולכן יש צורך בזירוז, אז יש לעשות כדבריהם. 

זירוז לידה בשבת שיש המלצה משני רופאים, ביום שישי אבל בגלל עומס עדיין לא התחילו, שאלתי היא אם לחכות לאחרי שבת. י"ט תשרי תשפ"ב / 25 בספטמבר 2021

אם יש צורך, יש לעשות לפי הוראת הרופאים. 

זירוז לידה בשבת שיש המלצה משני רופאים, ביום שישי אבל בגלל עומס עדיין לא התחילו, שאלתי היא אם לחכות לאחרי שבת. י"ט תשרי תשפ"ב / 25 בספטמבר 2021

אם יש צורך, יש לעשות לפי הוראת הרופאים. 

לגבי זירוז בגלל משקל 4 קילו והפחתה בתנועות עובר י"ז אלול תשפ"א / 25 באוגוסט 2021

יש לשמוע לעצת הרופאים.

הנה בשו"ע קלט ו' כתב שצריך לברך בקול רם וכתבו שגוזל את הציבור...
יש לדון לפי"ז האם משום כך יש לזקן להימנע לעלות לתורה כאשר קולו נמוך ביותר [או אדם שהוא צרוד] ?
האם מה שמרן היה מקפיד על אדם שיודע לקרוא הפטרה זה רק לגבי הניקוד או גם לקרוא בטעמים ? י"ג טבת תשפ"א / 28 בדצמבר 2020

הפוסקים האריכו להקל אפילו בדברים שהם מן הדין, כמו עיור. וכל שכן אדם זקן, ואף על פי שקולו נמוך, לא נבטל מתוך כך את את זכותו וכבודו לעלות לתורה.

ההקפדה היא גם על הטעמים. תבורך,

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה