שאלה: מהו הטעם של אותם הנוהגים ללבוש טלית קטן (בגד ציצית) מצמר דוקא, והאם יש לנהוג כן?
תשובה: בפרשת ציצית נאמר: "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם", ובגמרא במסכת מנחות (לט:) אמרו, תנא דבי רבי ישמעאל, כל סתם בגד שבתורה הוא בגד צמר או פשתים בלבד. ויש בענין זה אריכות עוד בדברי הגמרא והפוסקים בענין זה שכל בגד שנאמר בתורה בסתם (כלומר שלא מבואר ממה הוא עשוי) הרי הוא בגד של צמר.
ובגמרא שם, נחלקו רב יהודה ורב נחמן לענין מצות ציצית, האם היא שייכת דוקא בבגד צמר, שהרי סתם בגד הוא של צמר, או שאף שאר בגדים חייבים מן התורה במצות ציצית, מפני שנאמר "על ציצית הכנף", מין כנף, שבכל מין ומין חייבים להטיל בו ציצית.
ורבותינו הראשונים נחלקו כיצד יש לפסוק להלכה, כי דעת רש"י ורבינו תם ועוד, שהלכה כרבא, שסובר שכל בגד חייב מן התורה בציצית. ואילו הרמב"ם ועוד פסקו שהלכה כרב נחמן שאין כל בגד חייב בציצית מן התורה אלא בגד צמר או פשתן בלבד.
וזו לשון הרמב"ם השייכת לענייננו: כסות שחייב אדם לעשות בה ציצית מן התורה, היא כסות שיש לה ארבע כנפות וכו', ותהיה כסות של צמר או פשתן בלבד. אבל טלית של שאר מינים, כגון בגדי משי או צמר גפן (כותנה), ובגדי צמר גמלים וצמר ארנבים, ונוצה של עיזים, וכיוצא בהן, אינם חייבים במצות ציצית אלא מדברי חכמים, כדי להזהר במצות ציצית.
ומבואר אם כן, שלדעת הרמב"ם, מי שחפץ לקיים מצות ציצית מן התורה, עליו להקפיד שיהיה בד הציצית שלו עשוי מצמר רחלים (כבשים), אבל אם ילך בבגד של בד רגיל (כותנה), אינו מקיים בזה מצות ציצית מן התורה, אלא מדברי סופרים בלבד. אבל לפי שיטת רבינו תם, בכל בגד מקיימים מצות עשה מן התורה, ואין צורך ללכת בבגד צמר דוקא.
ולהלכה, מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, פסק כשיטת הרמב"ם, שרק בגד של צמר או פשתן חייב במצות ציצית מן התורה. לפי שכך דעת הרי"ף והאשכול והחינוך ועוד מהראשונים. אבל הרמ"א פסק כמנהג אשכנז כדעת רבינו תם, שאין חילוק בין בגד צמר לשאר מיני בדים, שבכולם מקיים מצות עשה מן התורה.
לכן, המחמיר ללכת דוקא בבגד צמר, כדי לקיים מצות עשה מן התורה בלבישת הציצית, תבא עליו ברכת טוב, ושקולה מצות ציצית שהיא מן התורה כנגד כל התורה כולה (נדרים כה.). ואם אינו הולך בבגד ציצית של צמר, אלא בבד כותנה וכדומה, אינו מקיים אלא מצות ציצית מדרבנן. ולמנהג האשכנזים אף בזה מקיים מצות עשה מן התורה, שכן הרמ"א פסק כדעת רבינו תם שפסק כרבא, שבכל מין של בד יש מצות עשה מן התורה. ומכל מקום נהגו רבים מיראי ה' גם מבני אשכנז, להחמיר ללכת בבד של צמר דוקא, כדי לקיים מצוה מן התורה לכל הדעות. ובפרט בימות החורף שאין בזה טירחה כלל.
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל נהג ללכת תמיד עם טלית קטן מצמר, הן בקיץ והן בחורף.
