הלכה ליום רביעי ט' כסלו תשפ"א 25 בנובמבר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חיים צבי בן טובה; דליה ברטה בת יוכבד; סימה רחל בת גננדל

בכלל כל חולי עם ישראל והזקוקים לישועה.

הוקדש על ידי

ריע

מוקצה מחמת יוקרה – קביעות מקום

אתמול, ביארנו מהו מוקצה "מחמת חסרון כיס", שהוא סוג המוקצה החמור ביותר, שאין שום אפשרות לטלטלו בשבת, אפילו אם רוצים להשתמש בו לצורך דבר המותר. ובכלל איסור מוקצה מחמת חסרון כיס ("חסרון כיס", הכוונה הפסד כסף), אסור לטלטל בשבת סכין של שחיטה, או סכין של ברית מילה, וכן דיסקים יקרים וכדומה, שכל אלו דברים, שאנשים נזהרים עליהם מאד שלא להוציאם מן המקום בו הם שמורים.

ומכאן נראה לכאורה, שכלי כסף מיוחדים, כמו קופסא של בשמים מכסף, או יצירות אומנות, כמו תמונות מיוחדות ויקרות שתלויות על הקיר, ונזהרים מאד שלא לעשות בהם שום שימוש אחר, כדי שלא לקלקל אותם, הרי שדינן כדין מוקצה מחמת חסרון כיס.

אולם רבותינו הפוסקים דנו בענין זה, שבאמת יש מקום לומר שמוקצה מחמת חסרון כיס, שייך דוקא בדבר שיש בו צד איסור בשימושו הרגיל. ולדוגמא, סכין של שחיטה, הרי אסור לשחוט בשבת. וכן דיסק יקר, הרי אסור להשמיע מוזיקה מדיסק בשבת. וכן כל הדוגמאות למוקצה מחמת חסרון כיס שמצאנו בגמרא ובפוסקים, הם דוקא כאשר השימוש הרגיל בכלי, הוא שימוש שאסור בשבת, ומלבד זאת, גם מקפידים מאד לשמור על הכלי, שאז שייך בזה איסור מוקצה מחמת חסרון כיס.

אבל כאשר הכלי מותר לשימוש בשבת, כמו לדוגמא, תמונה יקרה מאד, שמקפידים שלא לטלטל אותה ממקום למקום והיא קבועה על קיר הבית. וכן כל יצירת אומנות, או כלי כסף מיוחדים, אין הדבר ברור בכלל ששייך בהם דין "מוקצה מחמת חסרון כיס".

ובאמת שמצאנו בדברי רבינו המאירי (שבת קכא:) שכתב, שכל כלי שיש לו מקום קבוע, ואף פעם לא מזיזים אותו ממקומו, כמו לדוגמא סולם כבד, אסור לטלטל אותו בשבת. מפני שקבעו לו מקום, והאדם לא חושב לטלטל אותו אף פעם, ולכן הוא מוקצה ממש, ואין היתר לטלטלו. וכיוצא בזה היה מורה הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל.

אולם רש"י והתוספות (עירובין עז: ובדף עח.), כתבו בפירוש, שאפילו סולם שהוא כבד מאד, ואף פעם לא מטלטלים אותו, (והכוונה לסולם שעולים איתו לקומה העליונה בבתים שהיו להם), מותר לטלטל אותו בשבת במקום צורך, ומבואר מדבריהם, שעצם הדבר שיש מקום קבוע לחפץ מסויים, לא גורם לאותו חפץ להחשב מוקצה, אלא אם מדובר בחפץ שהוא יקר, ושהשימוש הקבוע בו הוא דבר האסור בשבת.

וכתב הגאון רבי מאיר בראנדסופר זצ"ל בשו"ת קנה בושם (ח"א סי' יח), כי באמת, אין הדעת סובלת לומר, שכלי שמלאכתו להיתר יהיה אסור לטלטלו משום מוקצה מחמת חסרון כיס. גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה באריכות בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת (ח"א עמוד רסא), והעלה למסקנה, שלא שייך איסור מוקצה מחמת חסרון כיס, אלא בדבר העשוי למלאכה האסורה בשבת. כגון סכין של שחיטה, שמכיון שאסור לשחוט בשבת, והסכין היא עדינה ונזהרים עליה, לכן אסור לטלטלה בשום אופן בשבת. וכן מצלמה, כיון שאסור לצלם בשבת, והיא עדינה ונזהרים שלא להשתמש בה לשימושים אחרים, אסור לטלטלה בשבת. וכן מכונת גילוח, שאסור להשתמש בה בשבת, והיא עדינה, גם כן אסור לטלטלה בשום אופן. וכמו שכתבו רבים מהפוסקים, ובהם הגאון רבי זלמן, בעל התניא, והגאון רבי משה פינשטיין ועוד. וכשהיה מרן זצ"ל מדבר בענין זה, היה מצטט בעל פה את לשונו של הקנה בושם שהבאנו, מפני שהסברא הזו שכתבה הקנה בושם, היתה נכונה מאד בעיני מרן זצ"ל.

וכמו כן בגדים המיועדים לסחורה בחנות, אסור לטלטלם בשבת, כיון שבעל החנות נזהר מאד שלא יתקלקלו הבגדים, והם מיועדים לדבר שאסור לעשותו בשבת, לסחור בהם. אבל כלים נאים של כסף, שמונחים בבית לנוי, כמו תכשיט לבית, לא שייך לאסור את טלטולם משום צד. וכן תמונה הקבועה על הקיר, שנפלה בשבת, מותר לטלטלה בשבת, כיון שאינה עשויה לדבר האסור.

ולכן להלכה: דבר שהוא יקר, ומיועד למלאכה האסורה בשבת, כגון בגדים המיועדים לסחורה, וכן מצלמה, וסכין של שחיטה, אסור לטלטלם בשבת אפילו לצורך גופם או מקומם. אבל דבר שאינו עשוי לאיסור, כגון כלים מכסף, או תמונה יקרה, מותר לטלטלם בשבת, אף על פי שזהירים עליהם מאד שלא לקלקלם.

שאלות ותשובות על ההלכה

בס"ד

בצק של לחם שעשו ממנו לחמניות שבתוכן יש שוקולד (הבצק והשוקולד נאפים יחד) מה ברכת הלחמניות ?

שמעתי שהשיר של הילדים "נד-נד" של בילאיק הוא שיר כפירה, האם לרב ידוע משהו בעניין ? והאם מותר לשיר אותו לילדים?

תודה רבה ט' כסלו תשפ"א / 25 בנובמבר 2020

אם מדובר בלחמניות שטעמם אינו מתוק מצד עצמם, ברכתם המוציא, אף על פי שיש בתוכם קוביית שוקולד.

השיר הוא שיר חולין, ואין איסור לשיר אותו, כי אין בו שום צד של כפירה. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה


שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה