הלכה ליום חמישי כ' תשרי תשפ"א 8 באוקטובר 2020

הושענא רבה – ימי הסגר

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים
מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט.

ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שטוב לומר את התיקון הנדפס בספר "קריאי מועד" וכפי שכבר נהגו הספרדים בכל בתי הכנסיות שלהם. ובבית הכנסת של מרן זצ"ל, היה מנהגו לעמוד בעצמו ולדרוש בליל זה בדברי אגדה ומוסר, והיו הדברים שמחים כבשעת נתינתן בהר סיני.

מנהג זה להשאר ערים כל הלילה, אינו חיוב מן הדין, ומי שאינו יכול לקיימו מחמת חולשה, אין בידו עון. וכל שכן בשנה זו, שבהרבה מקומות, וכן אנשים רבים, אינם יכולים לנהוג במנהג זה בציבור, מחמת מגיפת ה"קורונה", וביחידות הדבר קשה מאד להשאר ערים כל הלילה, לכן מי שימנע מכך, אין שמץ איסור בידו. רק ישתדל לעסוק בתורה בתחילת הלילה כפי כוחו.

אם טוב לנשים להשאר ערות בליל הושענא רבה
כתב רבינו יוסף חיים, בעל ספר בן איש חי, (בספרו סוד ישרים), שהנשים, גם כן יכולות להשאר ערות כל ליל הושענא רבה, כי תיקון ליל הושענא רבה שייך גם אליהן, כדין הגברים. (בשונה מליל שבועות, שכבר כתבנו שאל להן להשאר ערות). וכל אשה תעשה כחכמתה, שלא תתבטל מחמת הנהגה טובה זו, מהדבר העיקרי, והוא  ההכנות לכבוד חג שמחת תורה. ועל כל פנים תוכל להשתדל מעט בקריאת תהלים וכדומה.

מנהג התפלות בליל הושענא רבה
יום השביעי של חג הסוכות, שיחול מהלילה, ליל יום שישי, נקרא יום "הושענא רבה", ומרבים בו בלימוד התורה ובתפילה. ובו מקיפים את התיבה לאחר תפילת שחרית שבע פעמים, ומרבים בסליחות ובתחנונים, ומתפללים בו לגשמי ברכה, לפי שבחג הסוכות נדונים על המים (ראש השנה דף טז.). אולם מאחר ומדובר ביום חג, לכן אסור לומר "ויעבור ה' על פניו" כפי שאומרים בימים הנוראים. וכן כשהחזן אומר "רחמנא", לא עונים לו "בדיל ויעבור", אלא עונים "אמן" בלבד. (כן הורה מרן החיד"א. ספר חזון עובדיה על סוכות עמוד תלז).

ובמדינות שלצערינו לא ניתן לעשות כן בציבור, או אדם שאינו יכול לעשות כן בציבור, יוכל לעשות כן בביתו (לקרוא את כל ההושענות), ויניח חמישה חומשי תורה או תנ"ך על כסא במרכז החדר, ויקיף אותו עם ארבעת המינים כמו שנוהגים בבתי הכנסת.

מנהג חבטת ערבה
נוהגים ביום הושענא רבה אחר תפלת מוסף, לקחת חמשה בדי ערבה, ולחבוט אותן בקרקע חמש פעמים. לקיים מנהג נביאים שנהגו כן. ויש כמה טעמים למנהג זה.

נוהגים לקחת חמשה בדי ערבה חדשים למנהג חבטת הערבה. ומי שאין לו אלא שלשה בדי ערבה, יוכל לצרף אליהן את שני בדי הערבה הקשורים עם הלולב, לאחר שיתיר אותן מהלולב, ויחברם אל שלשת הערבות שבידו.

ועל כל אדם לדאוג מראש לכך שיהיו לו חמישה בדי ערבה כדי שיוכל לקיים את המנהג. ואין צורך בציבור כדי לנהוג במנהג הזה, אלא גם כל יחיד צריך לקיימו, וירד מביתו כדי שימצא קרקע עולם (כמו גינה וכדומה, מקום שאינו מרוצף), ויקיים שם את מנהג חבטת הערבה.

דין ארבעת המינים לאחר ימי החג
הלולב ומיניו, לאחר חג הסוכות, שכבר נגמרה מצוותן, אין דינם כתשמישי קדושה, ומותר לזורקם. אבל לא ינהג בהם מנהג בזיון, אלא יניחם בצד רשות הרבים.

שנים מקרא ואחד תרגום
ביום הושענא רבה יקרא פרשת וזאת הברכה שנים מקרא ואחד תרגום. ואם שכח לקרוא, יקרא בליל שמיני עצרת, או בבוקר השכם לפני התפלה.

תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

שאלות ותשובות על ההלכה

השנה היום השביעי יוצא ביום שישי, האם מותר לפסול את הסוכה כדי לאכול בשבת בסוכה? כ"א תשרי תשפ"א / 9 באוקטובר 2020

אם יש בכך צורך מותר לעשות כן. באופן שאם ירצה יוכל לחזור ולהכשירה. לדוגמא, יניח עליה ניילון וכדומה. (שלחן ערוך סימן תרסו). ואף שיש אוסרים, כן עיקר להלכה. אבל לא יסתור את הסוכה לגמרי.

אם שכחתי לברך ברכת "לשב בסוכה", האם קיימתי את המצווה "לישב בסוכה"? או לו?, ואם אחרי שאכלתי את החתיכה של ה"המוציא" נזכרתי שלו ברכתי, האם הייתי צריך לו לברך?, ואם ברכתי יצאתי ידי חובה? כ' תשרי תשפ"א / 8 באוקטובר 2020

לעולם, הברכות אינן מעכבות. לכן בכל מקרה יצאת ידי חובה. ואם נזכרת באמצע האכילה, יש לברך אז "לישב בסוכה".

האם יש היתר למנהג כמה בתי כנסת שכדי להקל על הציבור שנשארו ערים הם עושים 6 הקפות מתוך ה7 קודם התפילה ללא ארבעת המינים (כי זה תפילה בנץ)? אני שואל כי ידוע לי שמי שאין לו לולב לא מקיף. כ' תשרי תשפ"א / 8 באוקטובר 2020

גם מי שאין לו ארבעת המינים מקיף.

המנהג שכתבת אינו נכון, כי זמן ההקפות הוא לאחר תפילת שחרית. 

חג שמח, תבורכו מפי עליון,

האם נוהגות הנשים במנהג חבטת הערבה? כ"ד כסלו תש"פ / 22 בדצמבר 2019

נשים אינן צריכות ואינן נוהגות לעשות חיבוט ערבה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה


מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה