הלכה ליום ראשון ט' תשרי תשפ"א 27 בספטמבר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב חיים ששון בן מרגלית הי״ו

ולהצלחת כל המשפחה הי״ו

הוקדש על ידי

המשפחה

ערב יום הכיפורים - ותוספת בענין מגיפת הקורונה

לשאלת רבים: אדם שנאלץ להתפלל ביחידות ביום הכיפורים (בכלל מגיפת הקורונה), רשאי לומר את כל סדר התפילה של יום הכיפורים כרגיל. ורשאי גם לומר אבינו מלכנו, וסליחות. רק לא יאמר י"ג מידות (ה' ה' אל רחום וחנון וכו'), אלא אם הוא יודע לומר את הפסוקים הללו בטעמי המקרא.
כמו כן, קטעי התפילה שהם בארמית, כמו "רחמנא", דעני לעניי" וכדומה, לא יאמר אותם.
לאחר תפילת מוסף, נכון מאד לומר את סדר העבודה המופיעה בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של יום הכיפורים.
וה' ישמע תפלתינו ויאמר די לצרותינו ויסיר המגיפה מעלינו. אמן כן יהי רצון.

--------------------------------------

טבילה
מנהג יפה לגברים, לטבול בערב יום הכיפורים במקוה טהרה. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בערוב ימיו, אף על פי שהיה חלש והדבר היה קשה עליו, היה טורח ונוסע למקוה טהרה (בביתו של הרה"ג אליהו שטרית שליט"א) וטובל שם בערב יום הכיפורים.

ומכל מקום, מי שאין לו אפשרות לטבול במקוה טהרה, ישפוך על עצמו במקלחת הביתית כמות של תשעה קבין מים. ושיעור זה הוא כשתים עשרה וחצי ליטר מים. ובטהרה כזו יש תועלת מסוימת שדומה למקוה טהרה. (חזון עובדיה ימים נוראים עמוד רמו). וכמובן שאין זו טבילה ממש, והיא אינה מועילה במקרה שיש צורך בטבילה מן הדין.

תפילת ערב יום כיפור
בערב יום הכיפורים מתפללים מנחה בשעה מוקדמת, ויש כמה טעמים למנהג זה. (ראה חזון עובדיה עמוד רמט). וכך גם יש לקהל פנאי לאכול סעודה מפסקת עד סמוך לכניסת היום הקדוש. ובבתי כנסיות בארצות הברית, בקהילות הספרדים, הנהיגו, שבערב יום הכיפורים מגיעים כל הקהל לתפילת מנחה, ומתפללים עם תפילין, ועל ידי זה מזכים המון אנשים להניח תפילין בערב היום הקדוש למרות שאינם נוהגים כן לדאבונינו בשאר ימות השנה. והוא מנהג טוב מאד לזכות את הרבים. וכיוצא בזה שמענו מפי מרן זצ"ל.

בסיום תפילת מנחה אומרים וידוי, בנוסח "על חטא" שמודפס במחזורים. ויש לעמוד בשעה שאומרים את הוידוי. וכן בכל פעם ביום הכיפורים כשהחזן אומר וידוי, על הקהל כולו לעמוד בשעת הוידוי ולהתוודות עם החזן. (שם עמוד רנא).

סעודה מפסקת
בסעודה המפסקת, יש נוהגים לטבול את פרוסת הלחם בדבש או סוכר. ומכל מקום הנכון הוא שיניחו גם מלח על השלחן. וצריך להפסיק את הסעודה לכל הפחות כמה דקות (כעשרים דקות) לפני שקיעת החמה, כי יש חיוב מן התורה להוסיף מן הקודש על החול. כלומר, למשוך את קדושת יום הכיפורים על היום שקודם לו. וכן יש לנהוג לגבי כל חמשת העינויים שנוהגים בהם ביום הכיפורים, שיש לפרוש מהם כמה דקות לפני שקיעת החמה, ולא להמתין עד השקיעה.

הדלקת הנרות
מצוה להדליק נרות לכבוד יום הכיפורים. ויש לברך לפני ההדלקה, "אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום הכיפורים". ולאחר ההדלקה, לאחר שהאשה תחלוץ נעליים, תברך ברכת "שהחיינו", כי אז היא מקבלת עליה את קדושת יום הכיפורים. אבל לא תברך מיד עם ההדלקה "שהחיינו", כי אז לא תוכל להדליק את הנרות, שהרי כבר קבלה עליה את קדושת יום הכיפורים.

בגדים נאים ומפה על השלחן
מצוה ללבוש בגדים נאים ביום הכיפורים. וגם מי שנמצא בביתו לבדו, ילבש בגדים נאים, כמו שנוהגים בשבת. שכן מבואר בגמרא (שבת קיט.), שצוה ה' יתברך לכבד את יום הכיפורים בבגד נקי ונאה. וכתב מרן הבית יוסף (סימן תרי), בשם המרדכי, שפורשים מפה על השלחן ביום הכיפורים כמו בשבת. והמקובלים שיבחו את המנהג הזה, וכתבו שיש להניח על גבי השלחן ספרי קודש. וכן כתב מרן זצ"ל. (שם עמוד רס).

תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום!
רציתי לדעת אם אני יכול להסתובב ביום כיפור עם נעליים מבד עם סוליות גומי ט' תשרי תשפ"א / 27 בספטמבר 2020

כן, בהחלט.

שלום!
שמעתי שיש סגולה להגיד באשמורת של כיפור כתר מלכות של ר' שלמה אבן גבירול.. האם יש סגולה להגיד את זה לאורך כל היום? ט' תשרי תשפ"א / 27 בספטמבר 2020

יש בזה מצוה, לא סגולה. ויכול לומר גם במשך היום.

אנו ממליצים לפנות בשאלות דרך האפליקציה "אינטרב".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

מנהגי ימי בין המצרים

הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים", וכפי שהסברנו אתמול. ברכת שהחיינו טוב להזהר ולא לברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים, מליל שבעה עשר בתמוז ועד אחרי תשעה באב, על פרי חדש, או על בגד חדש. ויניח את הפרי או הבגד עד לאחר תשעה באב, ולא יאכלנו בלא לברך שהחי......

לקריאת ההלכה