הלכה ליום ראשון כ"ג אב תשפ"א 1 באוגוסט 2021

מלח על השלחן – מנהג מרן זצ"ל

שאלה: האם יש חיוב מן הדין במה שנהגו לשים מלח על השלחן קודם ברכת המוציא, והאם יש לנהוג בזה גם בימות חול?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (מ.) אמר רבא בר שמואל משם רבי חייא, אין הבוצע רשאי לברך עד שיביאו מלח או לפתן. (פירוש, אין לברך ברכת המוציא על הפת, עד שיהיה מונח לפני המברך מלח לטבל בו את הפת, או לפתן, כלומר איזה דבר שדרך לטבל בו את הפת, כמו "סלטים" שעושים היום).

וכן פסקו הרמב"ם (פ"ז ה"ג) והטור ומרן השלחן ערוך (סימן קסז סעיף ה).
ובדברי רבותינו הראשונים נתבארו שני טעמים לחיוב זה. שהרא"ה כתב, שצריך שיהיה מלח לפניו, מפני שהפת התפילה בלי מלח אינה ראויה כל כך למאכל, ולכן אינה ראויה גם כן לברכה. ובספר הלכות גדולות כתב, שהטעם לזה הוא מפני שאם לא ישימו לפניו מלח לפני שיברך, יש לחוש שמא אחרי שיברך (לפני שיטעם) יבקש שיביאו לו מלח, ומכיון שאין לדבר אחרי הברכה קודם הטעימה, תקנו שישימו לפניו מלח לפני שיברך. וכן דעת הגר"א מוילנא. (ואף על פי שאם דיבר מענין הסעודה לפני שטעם מן הפת, אינו חוזר לברך, וכגון אם ביקש שיביאו לפניו מלח לפני שטעם, אינו חוזר לברך, כמו שביארנו כבר, מכל מקום לכתחילה אין להפסיק אפילו באופן המותר).

ומבואר בפוסקים שאין החיוב בזה מעיקר הדין, אלא בזמנם, שהיתה הפת תפילה לגמרי, בלי שום טעם, ולכן לא היתה רגילות כלל לאכול לחם בלי מלח, אבל בזמנינו, שהפת מוטעמת במלח מזמן לישת הבצק, אין בזה חיוב מן הדין. וכן מבואר, שפת שהיא נקיה, כמו פת חטים שלנו, שראויה היא למאכל גם בלי מלח, גם כן אין חיוב מן הדין לשים מלח לפני המברך. וכן אם בדעתו של המברך לאכול את הפת לבדה, אפילו אם אינה מוטעמת כלל, גם כן אין חיוב מן הדין לאכלה עם מלח. שהרי בכל אחד מן המקרים הללו, לא שייכים הטעמים שכתבו הפוסקים בזה.

וכן פסק מרן השלחן ערוך, שאם הפת נקיה, כגון פת חטים, או שהיא מתובלת במלח, כמו הפת שלנו, או שמתכוין המברך לאכלה לבדה בלי שום תוספת, אינו צריך להמתין עד שיונח מלח לפניו.

ומכל מקום, המנהג פשוט אצל כל ישראל, להניח מלח על השלחן מזמן הברכה עד סיום הסעודה, וכן היה מנהג מרן הרב זצ"ל, לדקדק בזה, בין בשבתות ובין בימי חול, וכמו שכתב הרמ"א, שמצוה להביא מלח על כל שלחן קודם שיבצע מן הפת, מפני שהשלחן דומה למזבח, והאכילה כקרבן (כשהיא באה לתת כח לאוכל לעבוד את בוראו), ונאמר (ויקרא ב) "על כל קרבנך תקריב מלח", והוא מגין מן הפורענות. לכן, נכון הדבר לדקדק לשים מלח לפני המברך, בימות החול, ובפרט בשבתות, שכן המנהג אצל כל ישראל. (ויש בזה עוד טעמים על פי דברי המקובלים).

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום עליכם,
קרבה שנת השבע, יש אפשרות להתחיל ללמוד הלכות שמיטה?
ישר כוח ותודה רבה כ"ג אב תשפ"א / 1 באוגוסט 2021

מה שנוגע לערב שביעית, כבר ביארנו לפני כמה ימים, ומה שנוגע לשנה עצמה, נבאר בעזרת ה' לאחר תחילת השנה. 

אנו אמנם נלמד כמה ימים הלכות שביעית, אבל לא נוכל להאריך הרבה, מפני שרוב המנויים שלנו אינם מחזיקים בגינה, או שהם דרים בכלל בחוץ לארץ. תבורך,

יש שמקפידים שתמיד תהיה מלחיה על השולחן, בכל ימות השנה וגם שלא בשעת האכילה, פשוט לא מורידים את המלחיה מהשולחן כלל. האם יש מקור או עניין כלשהוא למנהג זה? י"ט טבת תשע"ז / 17 בינואר 2017

כפי שביארנו בהלכה יומית, יש ענין להניח תמיד מלח על השלחן בשעת הסעודה. אבל שלא בשעת הסעודה אין צריך להזהר בזה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה


הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

מאחר וכבר לא נותר לנו די זמן כדי ללמוד את ההלכות הנוגעות לימי הסוכות, נבאר כבר עתה כמה דינים הנצרכים לימי הסוכות הבאים עלינו לטובה. סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לס......

לקריאת ההלכה