שאלה: מהי ברכת ירקות שאינם גדלים באדמה, אלא על גבי מים, וכן האם מותר לזרוע גידולי מים בשביעית?
תשובה:
ברכת כמהין ופטריות
במשנה במסכת ברכות (דף מ:) שנינו, על דבר שאין גידולו מן הארץ מברך, "שהכל נהיה בדברו". ובגמרא אמרו, על כמהין (טרפש, כמי'ה) ופטריות אומר, שהכל נהיה בדברו. וטעם הדבר שאין אנו מברכים על פטריות בורא פרי האדמה, לפי שאין עיקר יניקתן של הפטריות מן הקרקע, אלא מן האויר, ולכן אי אפשר לומר עליהן, בורא פרי ה"אדמה", שהרי אינן מפרי האדמה. וכן פסק הרמב"ם (פ"ח ה"ח) ורבינו הטור ומרן השלחן ערוך (ריש סימן רד).
ומכאן נבא לדון בשאלתינו, שבהיות וגידולי המים המצויים בזמנינו (כגון נבטים סיניים וכדומה) אינם גדלים מן האדמה, אלא כל יניקתם היא מן המים, אין לברך עליהם בורא פרי האדמה, אלא שהכל נהיה בדברו.
ולפיכך פסק מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שעל גידולי מים יש לברך "שהכל נהיה בדברו". ומכל מקום, אם יש ספק בדבר, אם הגידולים גדלים על מים או באדמה, אזי יש ללכת על פי הרוב, שאם רוב אותו המין גדל באדמה, ברכתו האדמה, ואם רוב המים גדל על מים, כגון נבטים, יש לברך עליו שהכל.
גידולי מים בשנת השמיטה
ולכאורה גם לענין שנת השמיטה, יש להקל אפילו לזרוע בשנת השמיטה גידולים כאלה שאינם גדלים באדמה.
ובאמת שכבר דן בזה הגאון רבי יונה נבון בשו"ת נחפה בכסף (יו"ד סי' ה) ופסק, שאסור לזרוע בשביעית בתוך צלוחית מים עם מעט עפר, משום שדינו כזורע בעציץ בשביעית, שאסור, אף על פי שאינו יונק מן הקרקע ממש.
אולם בנדון שלפנינו שאין שם אפילו מעט עפר, נראה שגם הוא יודה שאין איסור לזרוע באופן כזה בשביעית. וכן פסק למעשה הגאון החזון איש, שמותר לזרוע בשביעית בעציצים של מים, שלא אסרה תורה אלא זריעה כדרכה בעפר, שיש עליו תורת קרקע, כמו שנאמר "שדך" לא תזרע, אבל זריעה במים בלבד, אין עליה לא תורת קרקע ולא תורת ארץ.
ואף שיש רבים המחמירים בזה, מכל מקום הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א בספרו (שביעית עמוד ש) האריך לדחות דבריהם. וכן פסק לגבי גרעין אבוקדו, שיש הנועצים בו קסמים, ומניחים אותו על גבי מים, והוא מצמיח עלים נאים, שאין בדבר איסור לעשותו בשנת השמיטה, מאחר ואין זו ארץ. ובאמת שבלאו הכי יש להקל בזה בבתים, כמו שביארנו כבר, שבעציץ שאינו נקוב בבית, מותר אפילו לזרוע בעפר בשביעית.
