שאלה: בבית הכנסת הסמוך לביתי, מתפללים במהירות, ואיני יכול לכוין שם בתפלה כראוי. ויש בית כנסת נוסף, ששם מתפללים יותר לאט, ושם אוכל לכוין בתפלה, אבל אאלץ לצאת לפני סיום התפלה כדי להגיע לעבודתי. היכן כדאי לי להתפלל?
תשובה: כתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (הובא בספר תפלה בציבור עמוד רנ), שמי שיש לו אפשרות להתפלל בבית כנסת רציני, שמתפללים שם לאט יותר, והוא יכול לכוין שם בתפלתו, אבל מחמת כן יאלץ לצאת מוקדם מן התפלה לעבודתו, כדאי לו להתפלל באותו בית כנסת שמתפללים שם לאט. "כי טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה".
והוסיף כי ראוי לעשות כן, אפילו אם על ידי זה לא ישמע קריאת התורה בימי שני וחמישי. אך עליו לדאוג לכך ששאר המתפללים יבינו מדוע הוא יוצא מוקדם, שלא יחשדוהו שהוא מזלזל ובורח מבית הכנסת. וכן פסק הגאון הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף (סימן צח – קא).
אף על פי שעל האדם לבטוח בה' יתברך, מכל מקום אין זה נכון שהאדם יחשוב בעצמו, שמאחר והתפלל בכוונה לפני ה', בודאי תענה בקשתו. כי אדרבה, על ידי מחשבה זו, מזכירים בשמים את עוונותיו, שבודקים היטב אם באמת הוא ראוי שתענה תפלתו, שהרי הוא בטוח כל כך בזכויותיו. (ראש השנה טז:). וזהו שנקרא "עיון תפלה".
ובגמרא במסכת ברכות (לב:) אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, כל המעיין בתפלתו, סוף הוא בא לידי כאב לב. כלומר, אדם שמאריך בתפלה, ומחמת כן הוא בטוח שתענה בקשתו, לבסוף הוא עלול לראות שתפלתו לא נענתה, ועל ידי זה מגיע לידי כאב לב. (והתרופה לזה, שיעסוק בתורה).
וכן מבואר בשלחן ערוך (סימן צח), שצריך שיחשוב בלבו, מי אני שיש לי את הזכות לבוא לפני מלך מלכי המלכים לבקש מאתו איזה דבר? אם לא שאני נשען על רוב חסדיו שמתנהג בהם עם בריותיו, וכמו שנאמר "וחנותי את אשר אחון", ופירש רבותינו (בברכות ז.), אף על פי שאינו הגון, "וריחמתי את אשר ארחם", אף על פי שאינו כדאי. ועל ידי כך תתקבל תפלתו ברצון.