הלכה ליום חמישי כ"ו ניסן תשפ"ה 24 באפריל 2025

ללמוד או להתפלל

שאלה: יש לי זמן קבוע בכל יום, לומר תהלים חצי שעה, ואחר כך מתוך ספר "ליקוטי תפילות", ואחר כך עוד כמה תפילות, וכן אני לומד ספר דברים, ולכן לא נותר לי זמן ללמוד עוד תורה, כיצד עלי לנהוג?

תשובה: במשנה במסכת מנחות (פרק י"ג משנה י"א) שנינו: "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין אדם את דעתו לשמים".

כלומר, כל אדם חייב להתפלל בכל יום את מה שחובה להתפלל. אנשים חייבים בשלוש תפילות, ונשים לכל הפחות בתפילה אחת.

ומכל מקום יש עוד הרבה נוסחי תפילות, שיסודתן בהררי קודש, וכן יש סדרי לימוד, שתיקנו רבותינו בכל הדורות ללמוד בכל יום. ובתחנונים כאלה לא ראוי להאריך ולומר הרבה מהם, אלא העיקר היא כוונת הלב, לומר מעט תחנונים, ובכוונה שלימה.

טוב מעט בכוונה
וכתב מרן השלחן ערוך (סימן א): "טוב מעט תחנונים בכוונה, מהרבות שלא בכוונה", כלומר, בנוסחי תפילות ותחנונים שאינם מעיקר חיוב התפילה, מוטב לו לאדם שיאמר מעט תפילות, ויכוין את לבו לשמים כראוי, ולא יאריך סתם בתפילות רבות, שאין בזה תועלת.

ובגמרא במסכת ברכות (דף סא.), אמר רב הונא אמר רב, בשמו של רבי מאיר: "לעולם יהיו דבריו של אדם מועטים לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר, אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלקים, כי האלקים בשמים ואתה על הארץ, על כן יהיו דבריך מעטים". כלומר, הקדוש ברוך הוא, הוא מלך מלכי המלכים, ואין זה נכון שאדם ירבה מאד מאד בתפילות, כשהוא לא מכוין כראוי, שאז אדרבה, התפילה אינה טובה עבורו.

וכל זה כמובן לגבי תפילות שאינן חובה, אבל דברים שהם חובה, אינם בכלל זה.

אדם המסוגל ללמוד
וכתב הגאון המשנה ברורה, שכל מה שהוזכר בפוסקים, להאריך בתחנונים ובתפילות, זהו דוקא לגבי אדם "שאין לו לב להבין וללמוד", כלומר, הוא כלל אינו מסוגל ללמוד, ולכן, לכל הפחות יעסוק בתפילות. אבל אדם שמסוגל ללמוד תורה, טוב יותר שילמד ממה שירבה בתפילות ותחנונים שאינם חיוב עליו.

ומרן החיד"א בספר ברכי יוסף (ס"א סק"ט) כתב, שבכל דור ודור תיקנו הרבנים סדרי תפילות ולימודים שונים, וכוונתם היתה לזכות את הרבים, שבלאו הכי היו מתבטלים מלימוד תורה. ועל ידי הלימודים הללו, לכל הפחות היו מתעוררים ועוסקים קצת בתורה. אבל מי שיש לו יד ושם טוב, והוא מסוגל ללמוד ולעמוד על עיקרי התורה, לא נאמרו כל הלימודים והתפילות הללו עבורו.

וציין עוד, שרבינו האר"י כמעט ולא תיקן תפילות כאלה לאומרם, אף על פי שהיה ראש המקובלים. והגאון רבי יום טוב ליפמן הלר, בספרו דברי חמודות, גם כן כתב, שמי שיכול ללמוד, עדיף שילמד תורה ממה שיאריך בתחנונים. וכן כתב האליה רבה בשם פסקי תוספות.

אמנם ראוי לכל אדם, וגם הנשים בכלל זה, ללמוד מידי פעם בפעם, ספרי מוסר, כמו ספר מסילת ישרים, וספר ארחות צדיקים, ושאר ספרי המוסר, ואפילו תלמיד חכם צריך שיעסוק במוסר, כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו.

ולכן למסקנה, אין זה נכון שאדם, יעסוק כמה שעות בכל יום רק בתפילות ולימוד מקרא, אלא צריך לעסוק בלימוד העיקרי, שהוא לימוד תלמוד והלכה למעשה, והוא הדין לגבי נשים בעלות שכל, ולכל דבר יש את הזמן ואת המקום שלו. וכן יש לעסוק מידי פעם בפעם בספרי מוסר.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה