הלכה ליום חמישי כ"ט ניסן תש"פ 23 באפריל 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אלברט בדרה ז"ל

סבא רבא שלי
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

דביר ברדה

"שבות דשבות במקום צורך גדול" - והבהרה לגבי השלמת קריאת פרשת השבוע (בענין מגפת הקורונה)

לשאלת רבים, בענין השלמת קריאת פרשת השבוע, כאשר עד עתה לא התפללו בבתי כנסת ולא קראו בתורה, הורה לנו מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, כי ישלימו רק פרשה אחת נוספת (כלומר פרשת שמיני). וה' יתברך יאמר הרף למלאך המשחית, ונשמע ונתבשר בשורות טובות. אמן. 
----------------------

בהלכה הקודמת ביארנו, שאם בטעות לא העבירו את המקרר למצב "שבת", כך שכאשר תפתח דלת המקרר תדלק שם נורה, מותר בכל זאת לומר לגוי לפתוח את המקרר בשבת, מפני שאמירה כזו לגוי, מותרת, כי אין כאן אמירה מפורשת לגוי לעשות מלאכה אסורה, אלא האמירה היא על דבר מותר, שהרי מותר עקרונית לפתוח מקרר בשבת, ורק בדרך אגב הגוי עושה מלאכה האסורה לנו בשבת בהפעלת הנורה של המקרר. ודבר זה מוגדר "פסיק רישיה", ולא מלאכה ממש שאסור לומר לגוי לעשותה.

אם אמרו לגוי בשבת, שיפתח את דלת המקרר כדי להוציא משם מאכלים, מותר לומר לגוי שיעביר את המקרר למצב "שבת" (או שיכבה את הנורה שבמקרר כפי שהסברנו), מפני שהעברת המקרר למצב שבת, ובכלל זה כיבוי הנורה, אין בהם איסור אלא מדרבנן (מגזירת חז"ל) ואין כאן איסור מן התורה. ובמקום צורך גדול, מותר לומר לגוי לעשות דבר שהאיסור לעשותו הוא מדרבנן.

והגדרת הדברים שהסברנו בלשון הפוסקים היא, "שבות דשבות במקום צורך גדול". כלומר, שבות, הכוונה לדבר שהוא אסור מדרבנן. כמו כיבוי נורה בשבת. וכן אמירה לגוי לעשות מלאכה בשבת אינה אסורה אלא מדרבנן. כלומר, גם האמירה לגוי מוגדרת "שבות". ולכן במקרה שלפנינו, יש לנו "שבות דשבות", שהאמירה לגוי היא איסור דרבנן, ואנו אומרים לו לעשות איסור שהוא מדרבנן, והנה לפנינו "שבות דשבות", והכלל הוא ש"שבות דשבות במקום צורך גדול", מותר בשבת. ומאחר והעברת המקרר בעיצומה של השבת למצב "שבת" מוגדר כצורך גדול (כאשר אין גוי שנמצא שם כל הזמן), לכן מותר לומר לגוי לעשותה בשבת. (כן כתב הגאון רבי גד יזדי שליט"א בספר הליכות שבת עמוד קפא).

אך יש להדגיש, כי דיני אמירה לגוי בשבת הם רבים מאד, ואין להקיש ממקרה למקרה בלי לשאול תלמיד חכם מובהק שיורה כדין. וניתן רק דוגמא כדי להסביר את הדברים:

מותר לומר לגוי בשבת, שיפתח את הברז, אף על פי שמדובר בברז מים שמוציא מים חמים מהדוד החשמלי, ועל ידי פתיחת הברז נכנסים מים צוננים לדוד ומתבשלים שם (דבר שאסור ליהודי לעשותו בשבת). והטעם הוא, מפני שכוונת הגוי היא רק להוצאת המים מהברז, ואין לו כוונה בכלל לדבר שאסור לעשותו בשבת.

אולם לעומת זאת, אסור לומר לגוי לפתוח בשבת את ברז המים החמים, כאשר על ידי זה ידלק מיד מכשיר "יונקרס" (מחמם מים מיידי). מפני שבמקרה כזה כוונת הגוי היא גם למלאכה האסורה, שהיא הפעלת היונקרס, שהרי בלי להפעיל את היונקרס לא יהיו לו מים חמים. ולכן באופן כזה אין להקל. (הליכות שבת עמוד קפב).

ואנו ב"הלכה יומית" לא מאריכים בדיני אמירה לגוי, מפני שבארץ ישראל הדינים הללו לא מצויים, כי הגויים לא מצויים בינינו. אבל בחוץ לארץ שרגילים הרבה להעזר בגויים בשבת, עליהם ללמוד או לשאול היטב על כל המקרים המצויים אצלם, כדי שלא יאמרו לגוי דבר שאסור לומר בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה