הלכה ליום רביעי כ"ח ניסן תש"פ 22 באפריל 2020

ההלכה מוקדשת להצלחה וגאולה

לכל עם ישראל

הקדוש ברוך הוא ירחם על עמו ישראל
רחמיו על כל מעשיו בזכות הצדיקים הקדושים
האבות והאמהות ישלח לנו גואל צדק במהרה אמן.

הוקדש על ידי

לביא

מקרר חשמלי בשבת - והבהרה לגבי שמיעת מוסיקה השנה (בענין מגפת הקורונה)

הבהרה, בהלכה שפורסמה אתמול הבאנו את דברי הפוסקים שאין לשמוע מוזיקה בימי ספירת העומר. (עד ל"ג לעומר). ויש לציין, כי בשנה זו, פסק הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, שמי שהוא נמצא בבידוד, או מי שיש לו ילדים קטנים שיש להם שיעמום בביתם, או אדם הסובל מדיכאון, רשאים להקל בשמיעת מוזיקה בימים הללו. 

----------------------

שאלה: מקרר חשמלי ששכחו להעביר אותו למצב "שבת", וכאשר יפתחו אותו נדלקת נורה, ופתחו אותו בטעות בשבת, האם מותר לסוגרו?

תשובה: המדליק נורה בשבת, עובר משום איסור "מבעיר", שהרי הוא מבעיר את הנורה הדולקת בשבת. (ואם מדובר בנורת לד, יש בו איסור מדרבנן). והמכבה את הנורה בשבת עובר על איסור משום "כיבוי". (ובכל סוגי הנורות, האיסור לכבותן הוא מדרבנן ולא מן התורה).

ולכן מי שיש בביתו מקרר חשמלי, שכאשר פותחים אותו נדלקת נורה, וכאשר סוגרים אותו נכבית הנורה, הדבר ברור שאין להשתמש במקרר כזה בשבת, אלא אם כן ישנה אפשרות להעבירו למצב "שבת", שבו לא נעשית כל פעולה בפתיחת ובסגירת המקרר.

ויש לציין שבזמנינו בהרבה מקררים, נעשות פעולות חשמליות ממשיות עם פתיחת וסגירת דלת המקרר, כגון כיבוי והדלקת מאווררים, וכאשר זהו המצב, אף אם ינתקו את הנורה לפני שבת, אין לפתוח או לסגור את המקרר בשבת. ויש לשים לב לכך בשעה שקונים מקרר, שתהיה בו אפשרות לעבור למצב "שבת", או לכל הפחות שלא יֵעָשׂוּ בו פעולות כאלה, של הדלקת וכיבוי מאוורר או נורה עם פתיחתו וסגירתו.

מאחר וכאשר אדם פותח את דלת המקרר, אין תכלית המלאכה שהוא עושה מיועדת כדי להדליק את הנורה, אלא כדי להוציא את האוכל מן המקרר, לכן פעולה כזו נחשבת "פסיק רישיה", כלומר, אין זו ממש מלאכת הדלקת הנורה, אלא מלאכת פתיחת הדלת, ודרך אגב נגררת מלאכה נוספת של הדלקת הנורה. ולכן מותר לומר לגוי בשבת, שיפתח או יסגור את המקרר, כאשר שכחו או כאשר לא ניתן להעבירו למצב "שבת".

וזהו כלל גדול שסידר לנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספריו (חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד תל), שכל "פסיק רישיה" על ידי גוי, מותר.  כלומר, כאשר היהודי אומר לגוי לעשות מלאכה שהיא מותרת בשבת, ואגב כך יעשה הגוי מלאכה שהיא אסורה בשבת, מותר לומר לגוי לעשותה בשבת. ונסביר את הדברים עוד להלן.

אם פתחו בטעות את דלת המקרר, יש להניח מגבת על הדלת, וכך לסוגרה, שעל ידי כך הדלת לא תסגר לחלוטין, והנורה לא תכבה. או שיאמר לגוי שיסגור את דלת המקרר. ואם לא ניתן לעשות כך, הרי שלגבי סגירת המקרר ישנן כמה סברות להקל לסוגרו, שהרי עיקר כיבוי הנורה אינו אסור אלא מדרבנן, כלומר מכח גזירת רבותינו, ועוד שאין זו מלאכה ממש שנעשית בידיים, אלא בדרך אגב עם סגירת הדלת, ולכן במקרה כזה  מותר לסגור את דלת המקרר "כלאחר יד", כגון על ידי המרפק, או שיאמר לילד קטן שיסגור את דלת המקרר. אך לאחר מכן לא ניתן יהיה לפותחה, אלא על ידי גוי כפי שאמרנו.

ולסיכום: אסור לפתוח או לסגור בשבת מקרר שעל ידי פתיחת או סגירת הדלת נדלקת נורה חשמלית או מאוורר חשמלי. ואם טעו ופתחו מקרר כזה בשבת, ואי אפשר להשאירו פתוח, ניתן לסוגרו על ידי המרפק, או על ידי ילד קטן. ולפותחו שוב ניתן רק על ידי גוי. (עיין חזון עובדיה שבת, חלק שישי עמוד קטו).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה