הלכה ליום שישי ט' ניסן תש"פ 3 באפריל 2020

ההלכה מוקדשת לישועה וגאולה לכל

עם ישראל

רפואה שלמה לחולים ולהצלחת כלל ישראל
שנזכה לראות גואל, בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל

הוקדש על ידי

לביא

שבת הגדול - קורונה

אמרו חכמינו זכרונם לברכה (טור ושלחן ערוך סימן תל), שהשבת שלפני חג הפסח, נקראת "שבת הגדול", זכר לנס הגדול שנעשה בשבת זו. ואיזה נס נעשה בשבת זו?

באותה השנה בה יצאו בני ישראל ממצרים, חל חג הפסח ביום חמישי, ובשבת שלפני חג הפסח, נצטוו ישראל לקחת שה לבית אבות לצורך קרבן פסח, וכשלקחו ישראל את השה, התאספו בכורי מצרים אצל ישראל ושאלו אותם לפשר הדבר. ענו להם, "זבח פסח הוא לה'", שעתיד להרוג את כל בכורי מצרים, ולכן נצטוינו לתת מדם הקרבן על שתי המזוזות ועל המשקוף לבל יבוא המשחית אל בתינו לנגוף. ומיד הלכו הבכורות אצל אבותיהם ואצל פרעה ודרשו לשלוח את ישראל ממצרים לבל יהרגו בגללם. אולם נתקלו בסירוב מוחלט מצדו של פרעה, ואז פתחו במלחמת אזרחים זה לעומת זה, ונהרגו רבים ממצרים, וכמו שנאמר "למכה מצרים בבכוריהם", כלומר: שמצרים הוכו על ידי בכוריהם.

וכשראו המצרים כך, חגרו איש חרבו כדי לנקום בישראל, וביקשו להשמיד ולהרוג את ישראל (חס ושלום), והשם יתברך הגן עליהם ברוב רחמיו וחסדיו, והחלה את מצרים בתחלואים רבים ומשונים וביסורים גדולים, עד שהיו שיניהם קהות ומעיהם מתחתכים ונאלצו לסגת אחור. ועל ידי כך ניצולו ישראל מזעמם. ולכן נקראת השבת הזו, "שבת הגדול", כי יום גדול הוא לישראל שניצולו מאבדן וכליון חרוץ ח"ו.

ומובא במדרש רבה, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח", אמר משה: רבונו של עולם! היאך אנו יכולים לעשות כן, והלא הצאן הוא אלוהיהם של מצרים, "הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ"? אמר לו הקדוש ברוך הוא: חַיֶּיךָ! שאין ישראל יוצאים מכאן עד שישחטו את אלהי מצרים לעיניהם, להודיעם שאין אלוהיהם כלום! ואני מגן על ישראל! וכן נעשה. וכשהיו המצרים רואים את בכוריהם הרוגים ואלוהיהם שחוטים, היו שיניהם קהות, ולא יכלו לעשות כלום.

נוהגים כל ישראל בשבת זו, שהרב המקומי דורש בהלכות הפסח, והנכון הוא שיעורר הרב את הציבור בדינים מעשיים, ולא רק בפלפולים בעומק העיון. ומי שאין במקומו רב שדורש בהלכות הפסח, ובפרט השנה שמחמת המגפה הרבנים לא יוכלו לדרוש, יקח לו זמן בתוך השבת הזו, כדי ללמוד בעצמו מהלכות הפסח.

שבת הגדול שלום ומבורך!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה