הלכה ליום שני ב' ניסן תשפ"ה 31 במרץ 2025

ליל הסדר – בנחת

סדר ליל פסח, שסידר לנו רש"י הקדוש, כך הוא: קַדֵּשׁ, וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה.

להיות בקי
מי שאינו בקי כל כך בסדר ליל פסח, ועליו לנהל את הסדר בעצמו בביתו, כדאי שיקנה מראש הגדה של פסח מסודרת, כמו הגדת "חזון עובדיה", ויעיין בה בימים הללו, לפני התקדש החג, כדי שיוכל לנהל את הסדר בצורה טובה, שתשפיע גם רושם טוב על בני ביתו, שהרי בלילה הזו עיקר המצוה היא ללמד את בניו ובנותיו וכל הנוכחים, על הנסים שעשה לנו ה' בימים ההם בזמן הזה, והזכרונות נחקקים בלב המסובים לכל חייהם, ולכן ישנה אחריות גדולה על מי שמנהל את הסדר, שיהיו הדברים כהלכה בסדר נכון.

סידור הבית
יש לסדר את הבית כמה שניתן לפני ליל הסדר, ולסדר את השלחן והכסאות וכל דבר הנוגע לסעודה בצורה המהודרת ביותר, וככל שמוסיפים לקשט את השלחן ואת מקום האכילה, כך מקיימים יותר בהידור את המצווה להראות דרך חירות בליל הסדר.

וענין זה של סידור השלחן והכיסאות, הוא חשוב כל כך, עד שהזכירו מרן השלחן ערוך בפירוש בזו הלשון: "יסדר שולחנו יפה בכלים נאים כפי כוחו, ויכין מקום מושבו שישב בהסיבה דרך חירות". והמקובלים כתבו שיש ענין בזה על פי הסוד, שככל שהשלחן והמושבים מסודרים יותר בהידור, מגביר בזה את כוח הקדושה.

ואם מכינים את השלחן מבעוד יום, עוד לפני כניסת החג, מקיימים בזה את המצוה בהידור גדול, וכמו שכתב מרן בשלחן ערוך (סימן רסב) לגבי ערב שבת. והוסיף הגאון הראש"ל בספר ילקוט יוסף (סימן תעב) כי בערב פסח יש ענין גדול להקדים את ההכנות כי זוהי דרך חירות, כמו שרים ומלכים שמכינים להם את הסעודה ועורכים להם את השלחן זמן רב קודם הסעודה. והביא שכן כתב בספר ערוך השלחן.

השנה, שיחול ערב פסח בשבת, אי אפשר לסדר את השלחן מבעוד יום, וכפי שנבאר בעזרת ה' בהמשך.

אולם בזאת יש להזהר, שהרי עיקר סידור הבית והשלחן בדרך כלל מוטל על אם המשפחה, וישנם אנשים שמרוב רצונם לקיים את מצוות הפסח בהידור, הם באים בטענות ומענות לנשותיהם אם לא הצליחו להגיע לליל הסדר בדיוק על פי רצונם, ובזה מכניסים כעס ואיבה בליל פסח. וכמה חבל שדוקא בליל זה, שמשקיעים בו כל כך הרבה מאמצים, בסופו של דבר תשרה העצבות עליהם מפני רגזנותו וקפדנותו של בעל הבית, שאף הוא היה רצונו רק לטובה ולברכה.

לכן יש לכל אדם לכלכל צעדיו בתבונה, ואפילו אם יש לו איזו טענה נכונה על בני הבית, או שמסיבות אחרות אין הבית מאורגן בתכלית הסדר כרצונו, בכל זאת יחריש, וישתדל לסייע כמה שיוכל, ועיקר העיקרים שיהיה שש ושמח בליל הסדר, וישמח את כל בני ביתו, להנהיגם במנהגי מלכים ובני חורין, כי עיקר המלכות היא בלבו של האדם, שהוא מרגיש עצמו בן של מלכו של עולם, ולא בדברים הגשמיים.

(ויש לציין כי הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל, היה מסדר בעצמו את השלחן ואת כל צרכי ליל הסדר יום לפני כניסת החג).

קערת ליל הסדר
יש לסדר את קערת ליל הסדר, שמכילה בתוכה את מיני המאכל כפי שמופיע בהגדות. ויש להשתדל שתהיה הקערה יפה ומפוארת כמה שניתן.

החרוסת
החרוסת, היא זכר לטיט שעבדו בו בני ישראל במצרים. ולכן יש להכינה שתהיה סמיכה ועבה כמו טיט. ולא נוזלית כמו משקה שאינו דומה לטיט. אמנם מנהג בני בבל שעושים "חילק" לחרוסת. שסוחטים היטב תמרים רתוחים, ומוסיפים עליהם שקדים ואגוזים טחונים. וכן היה נוהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לעשות בעצמו. ומנהג זה הובא כבר בדברי הרמב"ם, ולכן אין לערער עליו, שעדיין יש כאן דמיון לטיט.

והרוצה לעשות חרוסת כזו בזמן הזה, יוכל לעשות כן בנקל, שיקח "סילאן" טבעי (לגמרי, שעשוי רק מתמרים ושיש עליו הכשר לפסח), ויוסף עליו אגוזים או שקדים טחונים. ויוצא בזה ידי חובה לכתחילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה וברוכים אתם להשם כל הימים!
מה המקור שרש"י הקדוש סידר את ההגדה?
מעבר לכך, ידוע שחלקים מסוימים התווספו בתקופות שונות ועל כן, מהיכן עד היכן רש"י סידר?

תודה רבה. ד' ניסן תשפ"ג / 26 במרץ 2023

רש"י לא סידר את ההגדה. במחזור ויטרי הובא לראשונה סדר ליל פסח, קדש ורחץ וכו', וזה מיוחס לרש"י. 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה