הלכה ליום שלישי י"ד אדר תש"פ 10 במרץ 2020

פנינים לימי הפורים ממרן זצ"ל

נאמר במגילה: "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם". ופירשו רבותינו, מה שאמר המן "ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים", שהיה המן הרשע מדבר לשון הרע על עם ישראל, ובפרט חרה אפו על חגיהם של ישראל, וכך אמר למלך אחשורוש: אלה היהודים, מאבדים את כל ימות השנה, אומרים "שבת היום" "פסח היום". ולכאורה יש להבין, מה מצא המן דוקא בימי הפסח שכל כך הכעיס אותו.

והסביר מרן זצ"ל בדרך הלצה, כי הנה "דתי המלך" המפורסמים במגילת אסתר, היו שניים, "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ, וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ". והכוונה, שהבעלים יהיו השליטים בבתים שלהם, והנשים תהיינה כמו שפחות לבעליהן. וזהו שאמר "להיות כל איש שורר ביתו", ועוד חקק המלך אחשורוש, שיהיה כל אדם "מדבר כלשון עמו", ועל הנשים ללמוד את שפתם של בעליהן.

והנה בשלחן ערוך בהלכות הפסח, נפסקו שתי הלכות שהן נגד שני החוקים הללו. כנגד "כל איש שורר בביתו", אנו פוסקים שהנשים שלנו חשובות הן, ולכן הן חייבות בהיסבה. וכנגד "ומדבר כלשון עמו", הנה הר"י מלונדריש תיקן לקרוא את ההגדה בשפה המדוברת בכל מדינה ומדינה, מפני שהנשים לא היו מבינות כל כך את לשון הקודש. נמצא שהיהודים, "את דתי המלך אינם עושים", ולכן למלך אין שוה להניחם.

לכן דוקא את ימי הפסח מצא המן לנכון לציין בפני המלך, כי בהלכות הפסח מבואר כיצד על פי דתם של ישראל יש להתייחס לנשות ישראל.

ציוו רבותינו "חייב איניש לבסומי בפוריא", כלומר חייב כל אדם לשתות יין ולהתבסם ממנו בפורים. ולכאורה עלינו להבין, הלא חטאם של ישראל היה במשתה היין, שהשתתפו בסעודתו של אחשורוש, ואם כן כיצד זכר לנס אנו נכנסים שוב לאותו ענין של שתיית היין?

אולם באמת שכך דרכו של הקדוש ברוך הוא, שהוא מכה באיזמל, ומרפא באיזמל. יוסף החל לסבול מאחיו בגלל החלומות שחלם, ולבסוף ניצל מבית האסורים על ידי חלומו של פרעה. וגם בלשון הרע התיקון הוא על ידי לימוד התורה, בפה דוקא. וכן אדם הראשון שחטא כשאכל מעץ הדעת שהיה עץ תאנה, תיקן את קלקולו במה שתפר לו עלי תאנה.

ובפרט בענין משתה היין, שהמדרש אומר: אמר רב איבו, כפרתן של ישראל, כשהם שותים ושמחים, מברכים ומשבחים את הקדוש ברוך הוא, ואילו שאר האומות, כשהם שותים ושמחים מדברים דברי תפלות (דברים בזויים), הללו אומרים מדיות (בנות מדי) נאות, והללו אומרים פרסיות נאות. והנה במשתה היין, הרי היה מרדכי הצדיק מפקח על מה שנעשה שם, כמו שנאמר "לעשות כרצון איש ואיש", "איש" זה המן, "ואיש" זה מרדכי, וחזקה על מרדכי הצדיק המפקח שהשגיח שעם ישראל יברכו ברכת המזון ויאמרו דברי שבח לקדוש ברוך הוא, וזה עצמו היה מזבח כפרה לעם ישראל, כאשר כל צבא מרום ראו מה ההבדל בין ישראל לעמים, ומעז יצא מתוק.

וזה שאמר רב איבו "כפרתן של ישראל היה בדבר הזה", שעם ישראל היו מודים לקדוש ברוך הוא, ואלו הנבזים היו מדברים דברי תפלות. ואף הקדוש ברוך הוא דן את עם ישראל ביחס לאומות העולם. ולכן זכר לענין זה, ראוי ויפה לנו להרבות במשתה ושמחה בימי הפורים, זכר לנסים שעשה לנו ה' יתברך, ועוד יעשה, בגאולה השלימה בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

שאל את הרב


ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה