הלכה ליום שני י"ט שבט תשפ"א 1 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שמעון בן זוהרה

הוקדש על ידי

בנו

זמן הדלקת נרות שבת

שאלה: מהו זמן הדלקת הנרות הראוי לכתחילה, והאם יש חילוק בזמן זה בין ירושלים לשאר ערי ישראל?

תשובה: בגמרא במסכת יומא (פא:) למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שיש להוסיף מן החול על הקודש ביום הכפורים. כלומר, יש חובה להקדים ולקבל את קדושת יום הכיפורים עוד לפני שתשקע החמה. והוא הדין שחייבים להוסיף מן החול על הקודש בכל יום טוב (חג), וכן בימי שבת, הן בכניסתם והן ביציאתם.

ותוספת זו משמעותה מבחינה מעשית, שיש להזהר להדליק נרות שבת ולהזהר מעשיית כל מלאכה האסורה ביום השבת, עוד קודם זמן שקיעת החמה, ואין להמתין עד שקיעת החמה ממש, אף על פי שעד שתשקע החמה עוד לא נכנסה השבת ועדיין יום שישי הוא. וכן יש לנהוג במוצאי שבת, שאסור לעשות מלאכה מיד סמוך לצאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד שיעור זמן כלשהו, (וכפי שנהגו לכתוב זמן צאת השבת בלוחות השנה). וכן פסקו להלכה רוב רבותינו הראשונים, וכן פסק מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, וכן המנהג בכל תפוצות ישראל.

והנה מעיקר הדין, שיעור זמן זה שיש להקדים להדליק נרות בסמוך לכניסת השבת, שיעורו בכל שהוא, כלומר, אין שיעור לזמן זה ודי ברגע אחד (כמו דקה אחת) סמוך לשקיעת החמה, ומכל מקום המנהג ברוב המקומות להזהר לכתחילה להדליק נרות ולפרוש מכל מלאכה כעשרים דקות לפני שקיעת החמה, מכמה וכמה סיבות. וכן נוהגים לשער זמן כניסת השבת בלוחות השנה, כעשרים דקות לפני שקיעת החמה.

והגאון המשנה ברורה כתב, שמכיון שאין הכל בקיאים לשער זמן שקיעת החמה, על כן יש להחמיר זמן ארוך יותר להדליק נרות בערב שבת. ויסוד דבריו מדברי מרן השלחן ערוך שכתב שמי שאינו בקי בשיעור זה, ידליק בעוד שהשמש בראשי האילנות. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל העיר על דבריו, שבזמנינו שמצוי אצל הכל שעון, וגם מכוונים אותו מדי פעם על פי הרדיו וכיוצא בזה, אין לחוש לזה כל כך, ויש להקל אף לכתחילה עד שיעור עשרים דקות קודם שקיעת החמה.

ובעיר הקודש ירושלים תובב"א, נהגו להכריז על כניסת השבת כארבעים דקות לפני השקיעה, ואומרים שנהגו כן על פי תקנה משנים קדמוניות. אולם באמת אין הדבר כן, כי מנהג זה, הוא מנהג שנתחדש על פי הוראת רבני האשכנזים בירושלים, אבל הספרדים לא נהגו בזה כלל ועיקר, וכל גאוני הספרדים בירושלים לא נהגו כן, אלא אף בירושלים היו מדליקים נרות כעשרים דקות בערך לפני שקיעת החמה.

ולכן, גם בירושלים, אין הספרדים מחוייבים למנהג זה, והם רשאים להמשיך בהכנות לשבת עד כעשרים דקות קודם השקיעה. וגם מי שנהג עד כה על פי ה"צפירה" שעושים בירושלים ובערים הסמוכות לה והנגררות אחריה, (כמו פתח תקוה, שהוקמה על ידי רבי יואל משה סלומון מבני ירושלים, ושמחמת כן כל מנהגיה מיוסדים על מנהגי ירושלים, וכן השכונות החדשות בבית שמש), ונזהר להכניס את השבת ארבעים דקות קודם השקיעה, מפני שחשב שכך הדין מחייב, רשאי לבטל מנהגו ולהדליק נרות כעשרים דקות לפני השקיעה.

אולם יש להזהר כמה שאפשר להכניס את השבת בנחת, מתוך חשיבה מוקדמת שלא יכנסו לשבת בבהלה, ובזה עלולים לבא גם כן לידי כעס. לכן, אף על פי שזמן ההדלקה הוא כעשרים דקות לפני השקיעה, מכל מקום נכון לחשב הזמן נכון מצד ההכנות לשבת, כדי שיכניסוה בנחת ולא יבואו חלילה לידי כעס ומחלוקת.

ולסיכום: זמן הדלקת הנרות הראוי והנכון בכל מקום, הוא כעשרים דקות לפני שקיעת החמה. אולם יש להזהר לתכנן את ההכנות לשבת, כך שלא יבואו לידי כעס ולחץ סמוך לשקיעת החמה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה,
בשבת השאלתי את הטלית שלי לבחור רווק שעלה לתורה,
האם היה עלי לברך על הטלית כאשר הטלית חזרה אלי?

תודה רבה י"ט שבט תשפ"א / 1 בפברואר 2021

 

יש בזה מחלוקת, ולהלכה נכון יותר שלא לברך, (יביע אומר ח"ח סימן ב)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה


אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה