הלכה ליום שני כ"ו תמוז תשפ"ב 25 ביולי 2022

שאלה: מהו ענין "תיקון חצות" שיש אומרים אותו בחצות הלילה, והאם יש לכל אדם לאמרו?

בגמרא במסכת ברכות (ג.) אמרו רבותינו, שלש משמרות יש בכל לילה (כלומר, הלילה מתחלק לשלשה חלקים), ועל כל משמר ומשמר (בזמן שמתחלפות המשמרות) יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר, אוי לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגלתים לבין אומות העולם. וכתב שם רבינו הרא"ש, ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג באותה שעה, ולשפוך תחנונים על חרבן בית המקדש, כמו שנאמר (באיכה ב) קומי רני בלילה לראש אשמורות. ומבואר שראוי לכל ירא שמים לומר תחנונים לפני ה' יתברך אם הוא ער בזמנים אלו של חילוף המשמרות. וכל זה לשיטת התלמוד שלנו.

ומרן השלחן ערוך (סימן א' ס"ב) כתב, המשכים להתחנן לפני בוראו, יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן, בשליש הלילה, ולסוף שני שלישי הלילה, ולסוף הלילה. והיינו שיש לחלק את הלילה לשלושה חלקים, ובין החלקים הוא הזמן הראוי ביותר לתפילה לפני ה'.

ומכל מקום, רבותינו המקובלים תיקנו, כי ראוי יותר לכוין זמן התפילה לפני ה' יתברך בנקודת חצות הלילה, כי הוא זמן ראוי ומוכן ביותר לתפילה על חרבן הבית ועל גלות ישראל, וכן נהגו בכל תפוצות ישראל, לכוין זמן התפילה על החורבן בזמן חצות הלילה, שהוא זמן של שתים עשרה שעות בדיוק אחר חצות היום. (ובלוחות שנה המהודרים הנדפסים בזמנינו, מופיע בכל שבוע זמן חצות היום והלילה.)

ורבינו האר"י תיקן נוסח מכוון ביותר על פי הקבלה לתפילה ותחנה בזמן חצות הלילה, והרי הוא נדפס לפנינו בסידורים, הן אצל מקהלות הספרדים והן אצל מקהלות האשכנזים, ונוסח זה נתקבל בכל ישראל, ושמו "תיקון חצות". וראוי לכל ירא שמים, לומר בכל לילה תיקון חצות, כפי הנוסח המקובל מרבינו האר"י.

והנה הוא מתחלק לשני חלקים, האחד נקרא "תיקון רחל", והשני נקרא "תיקון לאה", ויש זמנים שאין אומרים בהם אלא את נוסח תיקון לאה, אבל את תיקון רחל לא אומרים, ובכלל זה בשנת השמיטה, אין לומר אלא את נוסח תיקון לאה, וכל זה מטעמים המבוארים על פי הקבלה.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, אף על פי שהיה חס על זמנו מאד, כאשר כל רגע מזמנו מוקדש ללימוד תורה, ולכן לא נהג להאריך באמירת דברים שאינם מעיקרי התפילות, כגון נוסחי יהי רצון וכדומה, מכל מקום לרוב חשיבותו של תיקון חצות, אף הוא היה נוהג על כל פנים מפעם לפעם, לומר תיקון חצות בחדר השינה בביתו, בבכיה ובערגה כאילו זאת הפעם הראשונה עבורו לומר תיקון חצות. ומי רואה אותו נוהג בזה ואינו מכריח עצמו לנהוג בדבר גדול זה, לומר תיקון חצות על כל פנים כאשר הוא כבר ער בשעות אלה, וכבר אמרו רבותינו, כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בבנינה.

ובכלל שעות אלו של חצות הלילה, מסוגלות לקבלת התפלות, לסליחה וכפרה ולכל הישועות.

ובהלכה הבאה נדון עוד מענין זה, ונבאר אם יש לנשים לומר נוסח תיקון חצות.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לעניין חצות היום בין המיצרים? יש שמועות אצלנו שיש רבנים שאומרים לא לאמר בשמיטה ב' אב תשפ"ב / 30 ביולי 2022

יש בזה מחלוקת, אבל דעת מרן זצ"ל כדעת הרב כף החיים שיאמרו תיקון רחל בחצות היום גם בשנת שמיטה.

מה דעת המקובלים על אישה שאומרת תיקון חצות האם זה טוב שאישה תגיד תיקון חצות ג' חשון תשפ"א / 21 באוקטובר 2020

יותר נכון שהאשה לא תאמר תיקון חצות. כמו שכתב הגאון רבי יוסף חיים בשו"ת רב פעלים ח"א. תבורכו,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה