Play... הורד הדפס הורד הדפס הלכות השייכות לראש השנה מכיון שהזמן קצר, נבאר בקצרה כמה הלכות הנוגעות לימי ראש השנה. מדליקים נרות לכבוד ראש השנה, כשם שמדליקים נרות בכל שבת וחג. וצריך לברך על ההדלקה "אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום טוב". יש נשים שנהגו לברך "שהחיינו" בשעת הדלקת הנרות. ונכון יותר שלא תברכנה שהחיינו בשעת ההדלקה, שהרי בשעת הקידוש הן יוצאות ידי חובה בברכת "שהחיינו" מפי המקדש. (חזון עובדיה על הלכות הימים הנוראים עמוד סב והלאה). בכל הימים הנוראים, מיום ראש השנה ועד יום הכיפורים, מסיימים את ברכת "אתה קדוש", "המלך הקדוש", ולא "האל הקדוש". ומי שטעה וסיים "האל הקדוש", צריך לחזור לראש התפלה. בתפלת העמידה של ראש השנה ויום הכיפורים, בברכת "אתה קדוש", אומרים ארבע פעמים "ובכן", ויש בזה סודות על פי הקבלה. וכל נוסח הברכה שונה משאר ימות השנה. ומי שטעה והמשיך את הברכה כדרכו תמיד, ומיד אחרי שאמר "וקדושים בכל יום יהללוך סלה" המשיך ואמר "ברוך אתה ה'", יסיים את הברכה "המלך הקדוש", ואחר כך ימשיך את התפילה (בברכת "אתה בחרתנו"). והטעם לכך הוא, משום שאמירת "ובכן" וכל התוספות שבברכת "אתה קדוש", אינם מעכבים את התפילה אם טעה ולא אמרם, ולכן, אם טעה והתחיל את סיום הברכה "ברוך אתה ה'", יסיים, "המלך הקדוש". מנהג ישראל עוד בזמן הגמרא (כריתות ו.) שאוכלים מיני פירות וירקות בליל ראש השנה, שיש בהם רמז לסימן טוב לכל השנה. משום "סימנא מילתא", כלומר, לסימן, יש משמעות. ואחרי שהתחילו את הסעודה וכבר טעמו כזית מן הפת, מתחילים לברך ולאכול מן ה"סימנים" הללו. מכיון שבין ה"סימנים" יש גם תמרים, שהם דבר שנשתבחה בו ארץ ישראל, לכן יש להקדים את התמרים ולברך עליהם "בורא פרי העץ", ואם התמר הוא "פרי חדש" אצלו, יברך עליו גם ברכת "שהחיינו", ואחר כך יאכל תמר, ושוב יקח בידו תמרה אחרת, ויאמר "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו". ויאכלנה. ובברכת בורא פרי העץ שעל התמר, פוטר את כל מיני הפירות שיאכל. וגם בברכת שהחיינו, יכוין לפטור את כל מיני הפירות החדשים שיובאו לפניו. יש שאוכלים את ה"סימנים" הללו, ואינם אומרים "יהי רצון" לפני האכילה. וכתבו המקובלים שאין זה נכון לעשות כן, כי הדיבור והתפלה לפני אכילת הסימן, הם אלה שגורמים לשפע הטוב שיושפע באכילת הסימן. וכן היה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל נוהג לומר את נוסח ה"יהי רצון" המודפס במחזורים, בשמחה ובחדווה. כשאומר "יתמו אויבינו ושונאינו" וכו', יזהר שלא יתכוין על שונאיו שהם יהודים. ואפילו אם הם רעים וחטאים לה' מאד, בכל זאת לא יכוין עליהם. כי ביום זה יש לבקש על כל החוטאים מבני ישראל שיזכו לחזור בתשובה שלימה. וכן אמרו בגמרא במסכת תענית על אבא חלקיה, שהיו לו אויבים משכניו שהיו רשעים גמורים, ופעם אחת היתה עצירת גשמים, והתפלל אבא חלקיה שירדו גשמים ולא נענה, ועמדה אשתו בצד אחר והתפללה, וראו כי העננים מגיעים מצידה והחל לרדת גשם. והטעם שתפילתה נענתה יותר, כי הוא היה מתפלל על האויבים שימותו, והיא היתה מתפללת עליהם שיחזרו בתשובה. (חמ"י חודש אלול פ"ו).
לכבוד כבוד הרב הגאון שליט״א השנה תשלחו את הטופס של פרוזבול שהייתם שולחים לשעבר ? כ"ח אלול תשפ"א / 5 בספטמבר 2021 את הפרוזבול כותבים לקראת סוף השנה הבאה, ולא כעת. ובכל מקרה אנו לא נעשה שליחות לכתיבת פרוזבול כמו שעשינו בפעם שעברה, מפני שהיה קשה מאד להחתים אלפי פעמים עדים על הפרוזבולים. ומרן זצ"ל אמר לנו שלא לעשות פרוזבול ליותר מאדם אחד (מלבד איש ואשתו). תזכו לשנים רבות נעימות וטובות,
שבת זכור – דרשה מיוחדת "זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש...... לקריאת ההלכה
"זכר למחצית השקל" התשפ"ה מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי...... לקריאת ההלכה
פרשת בא מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע...... לקריאת ההלכה
כלי פסח - המשך ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת...... לקריאת ההלכה
כלי פסח – הכנה לפסח בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב...... לקריאת ההלכה
שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח? תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר...... לקריאת ההלכה
סדר ליל פסח – "קדש" סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק...... לקריאת ההלכה
החמץ בפסח – שנת התשפ"ה אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ...... לקריאת ההלכה
