הלכה ליום ראשון כ"ב אלול תשע"ט 22 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

התורם הוריו וכל בני המשפחה

יהי-רצון שזכות התורה שתגן בעדם ויזכו לכתיבה ולחתימה טובה בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וישועה ונחמה וגזרות טובות יחד עם כל עם-ישראל לחיים טובים ולשלום. אכי"ר

ולעילוי נשמת:
יעקב בן אסתר ז"ל, דוד בן כורשיד ז"ל, בתיה בת טאוס ע"ה, בתיה בת גוהר-דבורה ע"ה , משה בן אסתר ז"ל, דוד בן אסתר ז"ל
ולעילוי נשמת כל הנפטרים שנפטרו מעמ"י .
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בעילום שם

"אני לדודי ודודי לי"

רבותינו פירשו, כי בשם החודש בראשי תיבות "אלול" נרמז הפסוק "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי". ודודי, הוא ה' יתברך, ואני, אלו ישראל. ובחודש אלול מתקיים הפסוק, שאנו לה', וה' הוא לנו. כלומר, ישנה קירבה מיוחדת בין ישראל לה' בימים הללו.

מקובל לחשוב, כי בחודש אלול מוטלת חובה על כל יהודי להשתדל לעסוק בתשובה ולקרב את עצמו לעבודת ה'. נכונים הדברים. אך אל לנו לשכוח, כי גם מן הצד השני, כביכול, הקדוש ברוך הוא מקרב את עצמו אלינו בחודש זה, ובמדת הרחמים השולטת בימים הללו, הוא ממהר לסלוח ולרחם על ברואיו השבים אליו. וכמו שאמרו במדרש, "אני לדודי ודודי לי", ה' אומר לישראל, חלקי אתם, וישראל אומרים לה', חלקי ה'. וכך כתב הגאון מרן החיד"א (בחומת אנך שה"ש פ"ו): "צריך להתעורר האדם בתחילה בתשובה, וזה הרמז, "אני לדודי", כשאני מתעורר ומתחבר עם דודי הקדוש ברוך הוא, אז "ודודי לי" שהבא ליטהר מסייעין אותו, ובמיוחד בחדש זה, שיש בו התעוררות הרחמים".

ולמה הדבר דומה? לאדם שהתגלעה מריבה בינו לבין חבירו הטוב. ועתה הוא בא לפייס את חבירו. אם הוא מכיר את חבירו, ויודע שהוא טיפוס קשה לסלוח, הרי שאז הוא מתקשה מאד לגשת אל חבירו, פן חבירו ידחהו מעליו, ובקשת הסליחה תהיה למעמסה גדולה. אולם אם הוא מכיר ויודע שגם חבירו מצדו רוצה מאד להתפייס איתו, ושמדותיו נוחות, הרי שאז נקל בעיניו לגשת אליו, לבקש את סליחתו ולהחזיר את האהבה הנושנה למקומה.

כן הדבר הזה, ישנם שרואים בימי הרחמים והסליחות מעמסה, כי עלינו לפשפש בנגעי נפשינו, ולהתעורר לחזור בתשובה. אולם באמת שאלו הימים הם הימים האהובים ביותר, כמה עלינו לשמוח, כי "אני לדודי", אולם גם "ודודי לי". גם הקדוש ברוך מצדו הוא שמח לקבל אותנו כבנים לפניו.

וכך אומר להם ה' יתברך לישראל, "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם". ואמרו רבותינו, אמר הקדוש ברוך לישראל, בני! פתחו לי פתח כפתחה של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם! עלינו לקבל על עצמינו לשוב בתשובה. אולם כל אדם הרי יודע כמה הוא רחוק מלהיות שלם בעבודת ה', ואם כן איך נוכל לחזור בתשובה? על זה אומר לנו ה' יתברך, פתחו לי פתח כפתחה של מחט. כלומר, נקב כל שהוא, ובתנאי שיהיה נקב מפולש, מצד לצד, שיחזיק לעולם, ואז יש תקוה לרחמים מצדו של הקדוש ברוך הוא, שישיבנו אליו ויחדש ימינו כקדם.

סיפר הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון זצ"ל, שבהיותו צעיר לימים, קרא לו מורו ורבו (הגאון רבי לייב חסמן זצ"ל), ואמר לו שיתבונן הרבה, ויראה לקבל עליו איזו שהיא קבלה לכבוד ראש השנה. אולם, הזהיר הרב, שים לב שתהיה זו קבלה קטנה מאד, ובתנאי שתהיה בטוח שתוכל לעמוד בה לעולם! הלך רבי שלום שבדרון, ולמחרת שב אל רבו ואמר לו, מצאתי איזה דבר קטן שאני בטוח שאוכל לעמוד בו. השיב לו רבי לייב, אם כן כעת, תחתוך את אותו הדבר לשנים, ותקבל עליך רק מחצית ממנו!

כלומר, לפעמים האדם כבר מבין שעליו לשוב בתשובה, והוא רוצה לקבל עליו איזה דבר לעולם. אולם הוא אינו מכיר ויודע לאמוד את תכונותיו בצורה נכונה, ואז הוא מקבל על עצמו דבר "מכובד", כדי שיוכל לישא פניו לפני ה' יתברך, ולהרגיש בעצמו שכבר פעל והתעלה באיזו מעלה. אולם טעות גדולה בידו. באמת על האדם לדעת את מיעוט ערכו, ולא יקבל עליו אלא דבר מה שהוא בטוח שיוכל להתמיד בו, כי כל קבלה שלא עומדים בה, גורמת לדבר רע ומר. ואילו בקבלה שיוכל לעמוד בה, הרי השנה יקבל על עצמו דבר מה, ובשנה הבאה יתעלה עוד ועוד, עד שיזכה מן השמים להשלים את תיקון נפשו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה