שאלה: האם יש לומר את הנוסח "עולו אושפיזין" לפני שנכנסים לסוכה?
תשובה: בזוהר הקדוש כתוב, ששבעת הרועים, אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף ודוד באים להסתופף בצל הסוכה. ולכן כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע עמוד ריד), שנוהגים לומר את הנוסח שמודפס בכל המחזורים (לחג הסוכות), "עולו אושפיזין" וכו'. שהרי כך מבואר בפירוש בזוהר (בפרשת אמור), שרב המנונא סבא, כאשר היה עולה לסוכתו, היה עומד על רגליו ואומר, "בסוכות תשבו שבעת ימים, תיבו אושפיזין קדישין (שבו אורחים קדושים) תיבו אבהן וכו'".
וכתב מרן החיד"א בספר מורה באצבע (אות רפט), שיש להביא כסא מפואר לכבוד האושפיזין, מעין דוגמא למה שמביאים בשעת המילה כסא לכבוד אליהו הנביא זכור לטוב. ואחרי שאומרים את הנוסח עולו אושפיזין, (נכנס לסוכה) ומקדש על היין. ומרן זצ"ל הביא גם את המנהג להניח כסא מיוחד עבור האושפיזין, והזכיר את מקור הדברים מדברי מרן החיד"א.
שאלה: אצלינו (בארה"ב) נוהגים עד אחרי החגים לקבל שבת מוקדם. כלומר, מתפללים בפלג המנחה, וחוזרים הביתה עוד לפני צאת הכוכבים. האם אפשר לנהוג כך גם בחג הסוכות?
תשובה: אפשר להתפלל כך, אך ביום טוב הראשון של סוכות, שאז אכילת כזית פת (לחם) בסוכה, היא מצוה מן התורה, הדין הוא שריך לאכול אותה רק אחרי שיהיה לילה ודאי. ולכן מי שהתפלל ערבית בשעה מוקדמת וקיבל עליו תוספת יום טוב, לא יתחיל לאכול עד שיגיע זמן צאת הכוכבים (שהוא לכל היותר עשרים דקות אחר זמן שקיעת החמה שמופיע בלוח שנה), כי קיום המצוה צריך להיות בלילה. (חזו"ע עמוד קח).
שאלה: אם ירד שלג על הסוכה, ונעשה כמו תקרה של שלג, האם הסוכה כשרה?
תשובה: השלג, מאחר והוא נמס אחר כך מאליו, אין הוא נחשב כדבר ממשי שפוסל את הסוכה. וכן פסק בשו"ת גנת ורדים (כלל ד סימן ז) ועוד מגדולי הפוסקים. וכן פסק מרן זצ"ל בספר חזון עובדיה (עמוד לח).
שאלה: האם מותר לבנות סוכה בחול המועד?
תשובה: מותר לבנות סוכה בחול המועד. ומותר לעשות כן אפילו על ידי מומחה יהודי שיבנה את הסוכה ויקבל על כך את שכרו, שמאחר ומדובר בדבר מצוה, מותר לקבל עליו שכר בחול המועד. (סוכה כז: וחזו"ע עמוד נ). ומי שבנה סוכה חדשה בחול המועד, כתב בשו"ת משאת משה (סימן ה) שמאחר וסוכה זו היא סוכה חדשה בשבילו, כאשר ישב בתוכה (לאכול) פעם ראשונה, יברך גם את ברכת "שהחיינו". ואף על פי שכמה אחרונים כתבו שאין לברך שהחיינו, מכל מקום העיקר להלכה כדברי המשאת משה, שהיה מגדולי האחרונים, והלכה כמותו בדבר זה. וכן פסק הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל (במקראי קודש סימן כה).
