הלכה ליום חמישי ט"ז אלול תשפ"ד 19 בספטמבר 2024

בקשת מחילה מנפטרת

שאלה: לפני כמה שנים, פגעתי באשה אחת מאד, וכעת כשחיפשתי אותה כדי לבקש ממנה שתמחל לי, גיליתי לדאבוני שהיא כבר נפטרה לבית עולמה, מה עלי לעשות?

תשובה: כתב רבינו הרא"ש, (יומא סימן כד) בעניני הימים הנוראים: "ויתן כל אדם אל לבו, לפייס לכל מי שפשע כנגדו". ובגמרא במסכת יומא (פז.) אמר רבי יוסי בר חנינא, המבקש מחילה מחבירו ומת חבירו, מביא עשרה בני אדם ומעמידן על קברו ואומר, חטאתי לאלוקי ישראל ולפלוני שפשעתי לו. עד כאן.

ומבואר אם כן, שמי שפשע כלפי חבירו, וחבירו מת, עליו ללכת עם עשרה בני אדם לקברו של הנפגע, ושם נכון שיפרש באופן כללי באיזה דבר פשע נגדו, ולמשל במקרה שלפנינו, שמדובר באשה שפגעה באשה אחרת, עליה לומר, חטאתי לה' אלוקי ישראל ולפלונית הקבורה כאן שפגעתי בה כאשר דיברתי איתה שלא כראוי. וכתב המשנה ברורה, שמי שמבקש מחילה יעמוד שם כשהוא יחף, ואז יבקש מחילה.

וכתבו האחרונים (משנה ברורה שם, יבי"א ח"י סימן נה הערות על ר"פ ח"ב אות לז) שהנוכחים שם יאמרו לזה שמבקש מחילה "מחול לך" שלוש פעמים.

ולכן הנכון הוא, לאסוף עשרה בני אדם, ואם יש צורך אז יש לשלם על כך סכום כלשהו לעשרה אברכים שיסכימו ליסוע לבית החיים, ושם תעמוד זו שפגעה בחברתה, ותבקש את סליחתה כאמור. וכתב הגאון רבינו יוסף חיים בשו"ת רב פעלים (ח"ב ס"ס סב), שלכתחילה יש לעשות כן בפני עשרה אנשים, ובדיעבד אפילו אם עשו כן בפני עשר נשים, די. ולכן במקרה שלפנינו שמדובר באשה שפגעה בחברתה, אם אינה יכולה בשום אופן לקחת איתה עשרה אנשים, תיקח עמה עשר נשים ותבקש שם מחילה בנוכחותן.

ואם הנפגע קבור בעיר אחרת, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע עמוד רמד) שדי בכך שיבקש מחילה בפני עשרה אנשים במקום שנמצא שם. ואם יש לו מי מידידיו שמתגורר במקום מנוחתו של הנפטר, יעשהו שליח שיבקש בשמו מחילה מן הנפטר בנוכחות עשרה שיהיו על קברו. והביא שכן כתבו האחרונים.

ומכאן ולהבא יזהר כל אדם, שלא להניח שום אדם בעולם שפגוע ממנו. וימהר לבקש סליחה ומחילה ממי שפשע כנגדו, ושב ורפא לו.

שאלות ותשובות על ההלכה

עד כמה שידוע לנו, לא כדאי לנשים ללכת לבית החיים. אם כן , האם עדיף לה לבקש מחילה במקומה מלכתחילה? כ"ב אלול תשע"ט / 22 בספטמבר 2019

לא. במקרה כזה שמדין הדין צריך ללכת לבית החיים, אין להסתפק בדבר אחר. יש ללכת לבית החיים ולבקש מחילה.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה