הלכה ליום ראשון י"ז אב תשע"ט 18 באוגוסט 2019

הטמנה – אלישע בעל כנפיים

בשבוע שעבר ביארנו, את עיקרי דיני הטמנה. שבדורות הקודמים, היו רגילים להטמין את הקדירה (הסיר) בתוך חול או בתוך בגדים, כדי שישמר החום עד לסעודת השבת, שהרי לא היה להם, לא מיחם ולא פלאטה חשמלית. ולכן הוצרכו מאד לענין ההטמנה.

שני סוגי הטמנה
והסברנו שיש שני סוגים של הטמנה. ישנה הטמנה בדבר "המוסיף הבל", כמו למשל שומשום, או פסולת של זיתים, שמחמת ההרכב המיוחד שלהם, הם הולכים ורותחים, ומחממים את הקדירה שטמונה בתוכם יותר ויותר. והטמנה כזו אסורה בהחלט, ואפילו כאשר מטמינים בדברים אלה עוד לפני כניסת השבת, בכל זאת אסרו רבותינו הטמנה כזו שמא יבואו לידי איסור של חילול שבת, כמו שביארנו.

לעומת זאת, ישנה הטמנה בדבר "שאינו מוסיף הבל", כלומר, אינו מוסיף חום, אלא שומר על החמימות הטבעית של התבשיל. כמו לדוגמא נוצות, או בגדים וכדומה, שאם רוצים להטמין בתוכם קדירה עם תבשיל, מותר לעשות כן. ובכל זאת אין היתר לעשות כן אלא דוקא כשמטמינים את הקדירה מערב שבת, כלומר, לפני כניסת השבת, אבל בשבת עצמה, אסור להטמין מכל וכל.

אלישע בעל כנפיים
ובמשנה במסכת שבת (דף מט.) שנינו שמותר להטמין ב"כנפי יונה", כלומר בנוצות של יונה, מפני שהנוצות הם דבר שאינו מוסיף הבל. ובגמרא, אמר רבי ינאי, אדם שמניח תפילין, צריך להזהר שיהיה גופו נקי, כמו שהיה נזהר "אלישע בעל כנפיים". ושאלו בגמרא, מדוע קראו לאותו אלישע "בעל כנפיים"? והשיבו, כי פעם אחת גזרה מלכות רומי הרשעה גזירה על ישראל, שכל מי שיניח תפילין ינקרו את מוחו. והיה אלישע מניח תפילין, ויצא איתם לשוק, מפני שחשב שלא יראו אותו שוטרי הקיסר. לפתע, ראה אותו שוטר אחד, ברח ממנו אלישע והחל לרוץ. לבסוף, השיג השוטר את אלישע, מיד תפס אלישע את התפילין מראשו והסתיר אותן בין כפות ידיו הסגורות. שאל אותו השוטר, מה זה בידך? השיב לו אלישע, "כנפי יונה", צוה עליו השוטר, פתח את ידיך! פתח אלישע את ידיו ונעשה לו נס ונמצאו בתוך ידיו כנפי יונה. לפיכך קראו לו "אלישע בעל כנפיים". ומדוע אמר אלישע דוקא "כנפי יונה"? מפני שנמשלו ישראל ליונה, שנאמר "כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף", וכשם שהיונה, כנפיה מגינות עליה, כך ישראל, המצוות מגינות עליהם.  

הטמנה במגבת והחזרתה
ביארנו שמאחר ומגבת אינה נחשבת לדבר המוסיף הבל, ומטעמים נוספים, נהגו להקל לפרוס מגבת לפני כניסת השבת, על גבי קדירה שמונחת על פלאטה חשמלית. והנוהגים כן, יש להם על מה שיסמכו. ואם כיסו את הקדירה מערב שבת במגבת, וביום השבת אירע שנפלה המגבת, מותר לחזור ולכסות את הקדירה ביום השבת עצמו במגבת. אך זאת רק בתנאי, שנתבשל כבר התבשיל כל צרכו, שאם לא כן, נמצא שעל ידי כיסוי הקדירה הוא ממהר את הבישול ועובר על מלאכת מבשל בשבת.

כלומר, אם התבשיל כבר מבושל לגמרי, הרי שאין כאן חשש של איסור בישול במה שנחזור לכסות אותו בשבת. אבל אם הוא אינו מבושל לגמרי, הרי שאסור בהחלט לכסותו בשבת, כי יש בזה משום איסור "בישול", שבעזרת הכיסוי ימהר התבשיל להתבשל.

ודין זה שייך אפילו ללא ענין "הטמנה". ולדוגמא, מי שהניח סיר על גבי הפלאטה, והתבשיל אינו מבושל לגמרי, ובשבת עצמה הרים את מכסה הסיר כדי לראות מה מצב התבשיל, והנה הוא רואה שהתבשיל עדיין אינו מבושל לגמרי, הרי שאסור בהחלט לחזור ולכסות את הקדירה בשבת, כי על ידי הכיסוי הוא ממהר את בישול התבשיל, ויש בזה איסור גמור. ולכן אנשים יראי שמים נזהרים, שמבשלים את החמין היטב היטב עוד לפני השבת, ואם הדבר אינו אפשרי, נזהרים שלא נוגעים בכלל בסיר החמין עד לבוקר יום השבת, כדי שלא יכשלו באיסור בישול בשבת.

זהירות יתירה
יש להזהר כשמכסים סיר במגבת, שלא תגע המגבת בפלאטה החשמלית, פן תפרוץ חס ושלום שריפה מחמת החום. והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כמי נהר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה