הלכה ליום שישי ד' סיון תשפ"ב 3 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אביגדור שבח בן דבורה

LeRefua’t Avigdor Shevach ben D’vorah

הוקדש על ידי

חברים מירושלים

כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר" – "וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים" - ודברים לזכרו של הרב אורי זוהר זצ"ל

  רבי אורי זוהר בשיחתו האחרונה עם מרן זצ"ל

מתוך דרשת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לחג השבועות

בגמרא במסכת שבת (דף פח.), אמרו: לְמָה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל? לתפוח, שנאמר "כתפוח בעצי היער", וכן נאמר, "וריח אפך כתפוחים". ופירשו התוספות, שה"תפוח" המוזכר בפסוקי שיר השירים, הוא ה"אתרוג", כמו שמפורש בתרגום, "וריח אפך כתפוחים" – "וריחא דאפך כאתרוגין". (כן הוא בתרגום שהיה לפני התוספות).

והסבירו רבותינו, במה דומים ישראל לאילן האתרוג? שכשם שפרי האתרוג מקדים לגדול על גבי האילן עוד לפני העלים, כמו כן עם ישראל, הקדימו לומר "נעשה", לפני שאמרו "נשמע", כמו שנאמר: "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם, וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".

ולכאורה יש להתבונן. שהרי ישראל נמשלו לאתרוג, שמקדים לגדול לפני העלים, כשם שישראל הקדימו לומר "נעשה" לפני שהקדימו לומר "נשמע". ולפי זה יוצא, שאמירת ה"נעשה" של עם ישראל, היא דומה לפרי האתרוג, ואילו אמירת ה"נשמע", דומה לעלי האתרוג.

ולכאורה יש לשאול, שהרי הפרי, הוא הנמשל לעשיית המצוות בפועל, ואילו העלים, הם הנמשל לשמיעת התורה. ואם כן, איך יתכן שעם ישראל הקדימו לקבל עליהם את מעשי המצוות, לפני מצוות לימוד התורה? והרי ערך המצווה של לימוד התורה, גדול הרבה יותר מערך המצוות המעשיות האחרות. שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", וכן נאמר על לימוד התורה הקדושה "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ". ופירשו רבותינו (בילקוט משלי סימן תתקלד), ש"חפציך" אלו הם המצוות, שהם החפצים של הקדוש ברוך הוא, ואפילו הם אינם שוות לעומת ערך לימוד התורה הקדושה. וכן כתב הרמב"ם (בפ"ג מהלכות תלמוד תורה): "אֵין לָךְ מִצְוָה בְּכָל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן שְׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה, אֵלָא תַּלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן, שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, לְפִיכָּךְ הַתַּלְמוּד קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה בְּכָל מָקוֹם".

ואם כן עלינו להבין, כיצד יתכן שאבותינו הקדימו לקבל עליהם את קיום המצוות, לפני המצוה היסודית והיקרה ביותר, שהיא מצוות לימוד התורה?!

ונראה לומר, שכוונת ישראל כשאמרו "נעשה ונשמע", לא היתה להקדים את קיום המצוות לפני לימוד התורה, שהרי בלאו הכי לא יתכן לקיים את המצוות בלי שילמדו קודם לכן את התורה, וכמו שכתוב: "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", אלא כוונת עם ישראל היתה, שהם ילמדו תורה, ויקיימו את המצוות, ורק אחר כך "נשמע", כלומר, נלמד להבין גם מהו טעם המצווה, (כי פירוש המילה "שומע", היא "מבין", כמו שנאמר "כי שומע יוסף", והכוונה שיוסף הבין את דברי אחיו), והבנת טעם המצוה, היא באמת פחות חשובה מעשיית המצוה עצמה.

והרי זה דומה ממש לאתרוג, שהפרי שהוא דומה למעשה המצוה, קודם לעלים, שהם רומזים על הבנת טעם המצוה. (וראה מאור ישראל דרושים בדרוש לחג השבועות).

תזכו לשנים רבות נעימות וטובות! חג שמח!

- - - - - - - - - - 

הרב אורי זוהר

אמרו רבותינו במסכת יומא: רָשָׁע (עומד למשפט בפני בית דין של מעלה), אוֹמְרִים לוֹ, מִפְּנֵי מָה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה? אִם אָמַר, נָאֶה הָיִיתִי, וְטָרוּד בְּיִצְרִי, אוֹמְרִים לוֹ, כְּלוּם נָאֶה הָיִיתָ מִיּוֹסֵף? אָמְרוּ עָלָיו עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, בְּכׇל יוֹם וָיוֹם הָיְתָה אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר מְשַׁדַּלְתּוֹ בִּדְבָרִים, בְּגָדִים שֶׁלָּבְשָׁה לוֹ שַׁחֲרִית לֹא לָבְשָׁה לוֹ עַרְבִית, בְּגָדִים שֶׁלָּבְשָׁה לוֹ עַרְבִית לֹא לָבְשָׁה לוֹ שַׁחֲרִית, אָמְרָה לוֹ, הִשָּׁמַע לִי! אָמַר לָהּ, לָאו! אָמְרָה לוֹ, הֲרֵינִי חוֹבַשְׁתְּךָ בְּבֵית הָאֲסוּרִין! אָמַר לָהּ: ״ה׳ מַתִּיר אֲסוּרִים״. הֲרֵינִי כּוֹפֶפֶת קוֹמָתְךָ! ״ה׳ זוֹקֵף כְּפוּפִים״. הֲרֵינִי מְסַמָּא אֶת עֵינֶיךָ! ״ה׳ פּוֹקֵחַ עִוְרִים״. נָתְנָה לוֹ אֶלֶף כִּכְּרֵי כֶסֶף לִשְׁמוֹעַ אֵלֶיהָ, וְלֹא רָצָה לִשְׁמוֹעַ אֵלֶיהָ. נִמְצָא, יוֹסֵף מְחַיֵּיב אֶת הָרְשָׁעִים!

הדברים צריכים הסבר. הנה עולה לפני בית של מעלה, איש פשוט בעל תאוות, בן זמנינו, שלמד בתיכון, צפה בסרטים להנאתו, בילה במועדונים ובמגרשי כדורגל, נשא אשה, התגרש, ושוב נשא אחרת, גידל שני ילדים וחינכם באוניבסיטה נחשבת, התפרנס יפה ונהנה ממנעמי החיים, עד שמת. ומה יאמרו לו בשמים? "כלום נאה היית מיוסף"! היה עליך ללמוד מיוסף הצדיק לכבוש את יצרך! והדברים מפליאים, הרי מיד ישיב אותו אדם, מה לי וליוסף הצדיק?? יאמר להם לבית דין של מעלה, טעיתם לגמרי! כנראה לא ראיתם איפה אני חי! הרי אני אדם רגיל, חייתי בסביבה רגילה, וכי למה אתם מצפים ממני? שאהיה כמו יוסף הצדיק, בנו של יעקב אבינו?!

והתשובה היא, שלכל אדם, ישנן נקודות בימי חייו, בהן הוא עומד בפני צומת דרכים, יש באפשרותו לבחור, בטוב, או ברע. וכאשר הוא כובש את יצרו, ומכניע את תאוותיו, הרי הוא ממש בבחינת יוסף הצדיק!

לצערינו, שמענו אמש על פטירתו של הרב הגדול, החסיד, צדיק ועניו, הולך תמים ופועל צדק, פה מפיק מרגליות, רבי אורי זוהר זכרונו לברכה.

רבי אורי עמד בפסגת ההצלחה, היו לו עושר וגדולה, חיים טובים ומאושרים, ממש התמלאו כל משאלות לבו! כל מאויי נפשו הושבעו! אך הנה, בדרך לא דרך, מאת ה' היתה זאת, גילה רבי אורי את אמונתינו הצרופה, והתאמתו הדברים ברוחב דעתו, וכך קם ועשה מעשה! כפה את יצרו! התעלה למעלה נוראה ונשגבה, וקנה עולמו, שב בתשובה שלימה!

לאחר חזרתו בתשובה, פיזר את ממונו כדי לקנות בחזרה את הזכויות על דברים שעשה, כדי שלא יכשלו בהם אחרים, ולאחר מכן כל ימיו ממש, היה שוקד על דלתות התורה ויראת ה', היה משכים קום לפני הנץ החמה, לעסוק בתורה עם תלמיד חכם, לאחר מכן היה מתפלל בדבקות, ושוב, עוסק בתורה וביראה, כל היום כולו היה על התורה ועל העבודה, במשך ארבעים ושש שנים, זכה לשוב בתשובה מאהבה, היה כליל המעלות במידות טובות, בעדינות ובטוב לב, וענווה גדולה מכולן, שלמרות שהיה בעל מעמד נכבד מצעירותו, כופף את עצמו לפני תלמידי חכמים, אפילו צעירים ממנו מאד בשנים, ושתה בצמא את דבריהם.

באמת מרה הבשורה מאד! אבדנו כלי חמדה! רבי אורי היה מיחידי הדור בזיכוי הרבים, כיתת את רגליו ממקום למקום במסירות, ורבים מאד השיב מעוון, בקירוב רחוקים, ברישום למוסדות תורניים, בשיחות עם בני נוער הבוחנים את דרכם, ועוד בפעולות רבות ונשגבות, בלב טוב, לב חם ואוהב לכל ישראל, לב שכאב ושמע את זעקתן של הנשמות העשוקות, של אותם שעדיין לא זכו לאורה של תורה.

רבי אורי זכה גם להיות ממקורבי מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, בסיועו האיתן למפעליו הכבירים של מרן זצ"ל במשך שנים רבות, ומרן זצ"ל נהג בו בחביבות יתירה.

מוסר השכל עלינו ללמוד מרבי אורי, ולשם כך אנו אומרים את הדברים, (למרות שאלו הימים לא ראויים להספד), לעולם לא מאוחר! תמיד אפשר להתנער מהבלי העולם ולהתעלות למדרגות גבוהות של קדושה! גם בזמנינו, אף שקשה היא הדרך, אך יש לזכור, סוף הכבוד לבוא! ועל הכל עלינו לזכור, אשרינו מה טוב חלקינו, ומה יפה מאד ירושתינו, אשרינו שאנחנו משכימים ומעריבים בבתי כנסיות ובתי מדרשות, שאנו עמלים לחיי העולם הבא, ואילו אותם שעוסקים בהבלי העולם, ומדמים בדעתם כאילו הם שמחים ונהנים בחייהם, הרי באמת שאין אומלל מהם, שהם מאבדים את חייהם להבל ולריק.

כשהיה רבי אורי מונה את שנותיו, ומשיב בן כמה הוא, לדוגמא, בהיותו כבן שמונים שנה, היה משיב: "אני בן ארבעים", מפני שאת שנותיו הראשונות, לא היה מחשב במספר ימיו. אך עתה בהיותו בעולם העליון, ודאי הוא יודע, שבמעשיו היקרים שעשה בארבעים ושש שנותיו האחרונות, הפך את כל מעשיו הראשונים לזכויות, שדוקא בזכות מעמדו הקודם, זכה ורבים זיכה, וזכות הרבים תלויה בו, אשרי חלקו ומה נעים גורלו.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה