שאלה: בן או בת שחפצים לינשא, וההורים מתנגדים לנישואיהם מאיזה טעם, האם יש לשמוע בקול ההורים בעניין זה או לא?
תשובה: למדנו שמצד ההלכה, עיקר החיוב לכבד את ההורים הוא מכספם של ההורים, אבל הבנים והבנות אינם מחוייבים להוציא כסף כדי לכבד את הוריהם. (מלבד מקרים שאין להורים כסף).
לאור הדברים הללו, כתב המהרי"ק (רבינו יוסף קולון, שחי לפני למעלה מחמש מאות שנה, והיה מלמד תינוקות, ומגדולי הפוסקים באיטליה), לגבי בן שרוצה לישא אשה שמצאה חן בעיניו, אולם אביו מתנגד בתוקף לנישואין הללו, ופסק המהרי"ק, שאין הבן חייב לשמוע בקול אביו בזה, מפני שאין הדבר נוגע לכבוד האב ממש, כדוגמת אכילה ושתייה וכדומה, ובפרט שהגזירה שגוזר האב על בנו, גורמת לבן לצער גדול, להניח אשה אשר חפץ בה, ולקחת אשה אחרת אשר לא תישר בעיניו כל כך, ועוד, שהרי אב שציוה את בנו לעבור על דברי תורה, אסור לבן לשמוע בקול אביו, וכאן קרוב הדבר להיות כמצוה את בנו לעבור על דברי תורה, שהרי אמרו חז"ל (קידושין מא.) אסור לאדם לקדש אשה בלי שיראנה. משום שהקפידו חז"ל שישא אדם אשה שמוצאת חן בעיניו והוא חפץ בה. וזאת היא האשה שמוצאת חן בעיניו, ולכן אין כוח ביד האב לעכב עניין נישואי בנו, ואין הבן צריך לשמוע לו בדבר זה. וכן פסק הרמ"א, וכן פסק המהרשד"ם (רבינו שמואל די מודינא, שחי בזמן מרן, וחיבר ספר שאלות ותשובות, והוא מגדולי האחרונים), שהאב שציוה על בנו שבשום אופן לא ישא את בת פלוני, והבן חפץ בה, כי היא ישרה בעיניו, הדין פשוט שהבן יכול לישא האשה אשר ישרה בעיניו, ואין מצות האב מעכבת כלל, כי ממנה יזכה לבנים הגונים, כיוון שהיא כשרה כשאר בנות ישראל הכשרות, ואם ישא אשה אחרת אשר אין לו חפץ בה, בניו יהיו בני שנואה, ושנואים לפני המקום. וכתב על זה בשו"ת משפט צדק (למהר"ם מלמד, תלמיד מהר"י בן עזרא) שאף שדברי המהרשד"ם היה לגבי בן, נראה שהוא הדין גם לגבי בת, שהרי אפילו לאב אסור להשיא את בתו עד שתגדל ותאמר, בפלוני אני רוצה! וכן כתבו עוד פוסקים רבים. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, והאריך לדחות את דברי האומרים שיש לחלק בזה בין בן לבת.
וכל זה מצד ההלכה. אולם יש לדעת, כי על כל בן ובת לכלכל דרכיהם בתבונה, ולהטות אזן לשמוע לדברי ההורים בדרך ארץ ובכבוד, ובפרט כי בדרך כלל נשואין שעומדים בניגוד לרצון ההורים הם דבר קשה מאד, ולעתים חס ושלום עלולים לבוא לידי פירוד מחמת כן. לכן נכון להתיישב היטב בדבר, ולהתייעץ עם תלמידי חכמים אמיתיים, כיצד נכון לנהוג.
וזכור לנו מעשה שהיה לפני כשלושים שנה, בהורים של בת אחת ממשפחה לא ידועה, שהתנגדו לנשואיה, והיא עמדה להנשא לאדם ירא שמים, והיה השידוך מתאים באופן כללי. אולם ההורים התנגדו אליו בכל התוקף, והודיעו כי ירחיקו את בתם לנצח, ואף גם לא יבואו לשמחת כלולותיה. ויוודע הדבר למרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. ביום החתונה אחר הצהרים, הגיע מרן זצ"ל לביתם של הורי הכלה בהפתעה, והפציר בהם לבוא עמו לחתונה, והבטיח כי הוא עצמו יסדר שם חופה וקדושין ויכבדם בהשתתפותו, ובירכם בכל הברכות, עד שהם נעתרו לבקשתו, ובאו לחתונה לשמחת כל הקרואים, וזכו בני הזוג להקים בית נאמן בישראל.
עוד יש לציין, שכל מה שאמרנו שמצד הדין אין חובה לשמוע להורים בענין זה, זאת כמובן בתנאי שהמיועדת (או המיועד) לנישואין, היא אשה כשרה וצנועה כשאר בנות ישראל הכשרות, אבל אם הבן רוצה לישא אשה שאינה צנועה, וממשפחה פחותה, ויש לאביו צער ועגמת נפש מנישואיו שיהיו עם הנערה ההיא, חייב לשמוע בקולו, כי בנישואיו עמה גורם להוריו צער וביזיון, ונאמר ארור מקלה אביו ואמו. וכן מצינו שצווה יצחק אבינו את יעקב, שלא ישא אשה מבנות כנען, מפני שהיו רעים וחטאים עם מידות מושחתות, אבל אם היא אשה כשרה כנ"ל, אינו חייב לשמוע בזה לקול אביו, וכמבואר.
