רבותינו במסכת ברכות (כט:) ביארו מה שאמר התנא, "אל תעש תפילתך קבע", רבי אושעיא אומר, "כל שתפלתו דומה עליו כמשאוי", (כלומר, חוק קבוע הוא לו להתפלל, וצריך הוא בעל כרחו לעשות כן כדי לצאת ידי חובתו), הוא הנקרא "עושה תפלתו קבע". ואילו חכמים אומרים, "כל שאינו אומרה בלשון תחנונים". כלומר, סגנון התפלה צריך שיהיה בדרך תחנונים לפני ה' יתברך, בהכנעה ובלב שלם. וכדברי חכמים פסק הרמב"ם (בפ"ד מהלכות תפילה הט"ז).
ובגמרא במסכת סוטה (ה.) אמרו, אין תפילתו של אדם נשמעת אלא אם כן שם לבו כבשר, (שהוא רך, ולא כאבן שהיא קשה), כלומר שיתפלל בהכנעה.
ובודאי בימים הללו, ימי חודש אלול, שהשם יתברך מצפה יותר לתפלותיהם של ישראל, חובה עלינו להתעורר בתפלה, איש לפי מהללו, ולקוות לה' יתברך שימלא כל משאלות לבנו לטובה לעבודתו.
ומעשה שאירע לפני כחמש שנים, באברך ובת סמינר (מיוצאי צפון אפריקה), שנישאו כדת משה וישראל לפני כמה שנים. ומיום ליום ומחודש לחודש, התברר כי קיימת אצלם בעיה רצינית, שבגללה לא זכו להפקד בפרי בטן. בצר להם, התפללו לפני ה' יתברך שיושיעם, גם פנו לרופאים, אולי ימצאו תקוה.
והנה לילה אחד, ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), ישן האברך על מטתו, והנה חלום. ובחלומו הוא רואה, כאילו הוא יושב בחדרו של החסיד המקובל רבי ישראל אביחצירא (הבאבא סאלי) זצ"ל. והנה פונה אליו הרב ואומר לו, מה תבקש? השיב לו האברך, אני מבקש לזכות לילדים. השיב לו רבי ישראל, טוב, יהיו לך ילדים. קם האברך, ויצא מחדרו של הרב, והנה בכניסה, הוא רואה את אביו יושב יחד עם ראש הישיבה בה למד בבחרותו, ושניהם יושבים וספרי תהלים בידיהם. ויקץ והנה חלום.
בבוקר, טילפן האברך לאמו, וסיפר לה את כל דבר החלום. אמרה לו אמו, בודאי אתה מתפלא, מה אביך וראש הישיבה שלך עשו שם. והנה תדע לך, כי לפני כשבוע, טילפן אביך לראש הישיבה שלך, ואמר לו, הלא ראש הישיבה, הוא אביו הרוחני של האברך המדובר, ואני, האב, גם אני אביו של האברך. והנה על שנינו מוטלת חובה לעשות משהו כדי שיזכה בננו לפרי בטן. אמר לו ראש הישיבה, ומה תרצה ממני? אמר לו האב, רצוני שתבוא עמי לציונו של רבי ישראל אביחצרא, ונתפלל שם יחד לישועת בננו.
השיב לו ראש הישיבה, זמני כעת אינו פנוי, אולם בליל שישי, אוכל להתלוות אליך לנתיבות, מקום קבורתו של רבי ישראל, ושם נתפלל יחד לישועה. ואמנם, אתמול בלילה, המשיכה האם לספר, הלכו אביך וראש הישיבה יחד לנתיבות, והתפללו על קברו של רבי ישראל לישועתך. ואמנם זכו האברך ורעייתו לפרי בטן, וכל זה בזכות השתדלות נכונה, בתפלה באמונה שלימה.
