בהלכה הקודמת ביארנו, כי יש לברך קודם קריאת שמע שעל המיטה את "ברכת המפיל" (המודפסת בכל הסידורים עם נוסח קריאת שמע שעל המיטה), וברכה זו, בשם ומלכות היא נאמרת ככל שאר הברכות. וביארנו גם, כי אף על פי שיש להזהר לכתחילה שלא לדבר אחר קריאת שמע, כדי שלא להפסיק בין קריאת שמע לשינה, מכל מקום אם עבר ודיבר, אינו חוזר ומברך, וברכתו אינה ברכה לבטלה. וטעם הדבר, מפני שעיקרה של ברכה זו, אינה ברכה על השינה של המברך, אלא על מנהג וטבע העולם שהולכים לישון.
והנה על פי פשוטם של דברים, אין ספק כי יש לברך ברכת המפיל בין אם הולך לישון בתחילת הלילה, ובין אם הולך לישון בסוף הלילה, שהרי הלילה כולו זמן שינה הוא, ובזמן שבני אדם רגילים לישון, יש לברך ברכה זו.
והגאון רבי ישעיה באסן (מגדולי רבני איטליה, רבו של הרמח"ל) כתב בספרו שו"ת לחמי תודה (סימן כא) שיש מי שרצה לומר שעל פי הסוד אין לברך ברכת המפיל כשהולך לישון אחר חצות הלילה, אבל אין האמת כן, אלא צריך לברך המפיל בכל זמן שהולך לישון בלילה. אלא שכמה מרבותינו המקובלים כתבו שעל פי הקבלה אין לברך ברכה זו אחר חצות הלילה, וכן הסכים להלכה רבינו יוסף חיים מבבל, בשו"ת רב פעלים (סוד ישרים סי' יד). וכן כתב בספר חסד לאלפים, שמנהג החסידים המקובלים בירושלים ת"ו (תבנה ותכונן), שלא לברך המפיל אחר חצות הלילה. וכן כתבו עוד רבים מחכמי ירושלים. הלכך, כיון שהמנהג בזה אינו פשוט כדעת מרן השלחן ערוך, ועוד שיש בזה מחלוקת, ובברכות אנו נוקטים בדרך כלל על פי הכלל "ספק ברכות להקל", לכן כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שכדי לחוש לדברי המקובלים (כשהולך לישון אחר חצות הלילה), יברך ברכת המפיל בלא שם ומלכות, ויהרהר שם ומלכות בלבו, ודיו בכך.
והנה כל זאת כתבנו לפי שמה שנתבאר בספרי מרן זצ"ל בכמה מקומות. אולם למעשה יש לציין, כי מנהג מרן זצ"ל עצמו, להתעלם משיטת רבותינו המקובלים בענין זה, והוא הולך על פי דרך הפסקנים, שמברכים אף אחר חצות הלילה ברכת המפיל בשם ומלכות. וכן הורה למעשה לבנו הרה"ג רבי דוד יוסף שליט"א, שיכתוב בספרו הלכה ברורה, כי למעשה לדעתו יש לברך אפילו אחר חצות הלילה, בשם ומלכות.
הנשים אף הן חייבות בקריאת שמע על המיטה, מפני שקריאת שמע על המיטה באה לשמירה, והנשים אף הן צריכות שמירה, ולכן אף על פי שמעיקר הדין הן פטורות מקריאת שמע שביום (אלא שהנכון הוא שיקראו גם הן קריאת שמע בכל בוקר, בלא הזכרת שם ומלכות בברכות קריאת שמע), מכל מקום בקריאת שמע שעל המיטה, הן חייבות. וגם בברכת המפיל הן חייבות, מפני שברכה זו אינה נחשבת למצוה עשה שהזמן גרמא (כלומר מצות עשה התלויה בזמן, כגון סוכה ולולב השייכות רק בימי הסוכות), מפני שהיא ברכת השבח השייכת בעצם בכל זמן, אלא שלא בכל זמן רגילים בני אדם לישון, ולכן אין לברכה ביום, אבל הנשים חייבות לברכה קודם השינה.
