הלכה ליום ראשון כ"ז אייר תשפ"א 9 במאי 2021

ההלכה מוקדשת להצלחת

המקדיש החפץ בעילום שמו

שה' יתברך יצליח אותו בכל מעשי ידיו,
עושר וכבוד, ברכה ושלום.

הוקדש על ידי

פלוני

קריאת שמע על המיטה

שאלה: האם חובה לקרוא קריאת שמע על המיטה, והאם יש לברך את  "ברכת המפיל" המופיעה בסדורים לפני נוסח קריאת שמע בשם ומלכות או לא?

תשובה: בתלמוד (ברכות ס:) אמרו, הנכנס לישון על מטתו מברך ברכת המפיל חבלי שינה על עיני. ומבואר בתוספות ובמרדכי, שכל הברכות הללו שבפרק הרואה, יש לאמרם בשם ומלכות (כלומר עם הזכרת שם ה' ככל הברכות, וכפי שהזכרנו כבר), וממילא אף ברכת המפיל בכלל זה, וחייבים לאמרה בשם ומלכות, וכן פסקו עוד רבים מרבותינו הראשונים. ומבואר בפוסקים שאין לברך ברכה זו אלא כשהולך לישון בלילה, אבל ההולך לישון ביום אינו מברך. גם מבואר בפוסקים כי המנהג להסמיך קריאת שמע שעל המיטה לשינה, ולא להפסיק בדיבור בין קריאת שמע לשינה כלל.

והגאון רבינו יוסף חיים מבבל בספר בן איש חי (פרשת פקודי) כתב, שאף על פי שיש לברך ברכת המפיל בשם ומלכות, וכן הדבר נכון על פי דברי רבינו האר"י, מכל מקום יש נוהגים לאמרה בלי שם ומלכות מחשש שמא יהיו מוכרחים להפסיק באיזה דיבור בין הברכה לשינה, ואז יבואו לידי ברכה לבטלה. ומרן הרב עובדיה יוסף האריך קצת לדחות דבריו, וכתב שאפילו אם דיבר לאיזה צורך בין קריאת שמע לשינה, לא נחשב הדבר לברכה לבטלה, ואינו חוזר ומברך, כי עיקר ברכה זו לא נתקנה על השינה אלא על מנהגו של עולם שהולכים לישון. ולכן להלכה בודאי שאין לבטל ברכת המפיל מפני חשש כזה שיבא לדבר לפני השינה, שהרי אפילו אם ידבר, לא עשה שבירך ברכה לבטלה. וכן פסקו עוד רבים מפוסקי זמננו, ובספר ציץ אליעזר להגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל (ח"ז סכ"ז, והמחבר היה כנודע ידידו הטוב של מרן הרב זצ"ל) כתב גם, שאם שואלים אותו איזה דבר אחר שקרא קריאת שמע, יכול לענות לשואל. ובודאי שאין לבטל ברכה זו מפני חשש זה. אולם לכתחילה, כתב מרן הרב זצ"ל, שיש להזהר שלא להפסיק בין קריאת שמע לשינה כלל וכלל.

ההולך לישון אחר חצות הלילה מברך ברכת המפיל בלא שם ומלכות, ובהלכה הבאה נבאר עניין זה, גם נבאר מה דין הנשים בברכה זו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב,
לכאורה סיכום ההלכה אינו שייך לתוכן ועוד שידוע שמרן ז"ל חזר ופסק שגם אחר חצות מברך בשם ומלכות.
בברכת כל טוב,
דניאל. כ"ז אייר תשפ"א / 9 במאי 2021

כתבנו את הדברים כהקדמה, ולפי מה שנהגו, ומחר יתבאר בעז"ה יותר.

שלום,
אם התפללתי ערבית לפני צאת הכוכבים
בזמן קריאת שמע שעל המיטה אני יכול לכוון גם לקריאת שמע דאורייתא של ערבית?
אשמח גם למעיקר הדין וגם לכתחילה, ואם אפשר גם מקורות
תודה רבה! ח' חשון תשפ"א / 26 באוקטובר 2020

 

מרן השלחן ערוך (סימן רלה סעיף א) כתב שמי שהתפלל עם הציבור ערבית מבעוד יום כשיגיע הזמן חוזר וקוראה בלא ברכות. וממה שלא הציע לסמוך על קריאת שמע שעל המטה משמע שלכתחילה צריך לקרוא ק"ש כשיגיע הזמן.וכן פסקו המשנה ברורה (סעיף קטן יב) ובספר הלכה ברורה (שם סעיף ה). והטעם לכך א. על המיטה אולי לא יתכוין לקיום המצוה ולקבלת עול מלכות שמים כראוי. ב.לכתחילה צריך לקיים המצוות לפני האכילה וק"ש שעל המיטה בדרך כלל היא אחר האכילה. ג. זריזים מקדימים למצוות. כל זה לכתחילה אך בדיעבד יכול לסמוך על ק"ש שעל המיטה וישתדל לכוין לקיים מצות עשה דאורייתא ולקבל עליו עול מלכות שמים. 

האם חייב לברך קריאת שמע שעל המיטה - במיטה עצמה? או שמה אפשר לברך בסלון ולאחר מכן לגשת לישון? כ"ו שבט תשע"ז / 22 בפברואר 2017

רשאי לברך בסלון ואחר כך לפנות לחדרו.

אז מה הדין האם לברך אחרי חצות בשם ומלכות או לא ? ט"ו סיון תשע"ו / 21 ביוני 2016

נכון לברך בשם ומלכות גם לאחר חצות. 

אז מה הדין האם לברך אחרי חצות בשם ומלכות או לא ? י"ג סיון תשע"ו / 19 ביוני 2016

נכון לברך בשם ומלכות גם לאחר חצות. 

הבנתי שלפי מרן הרב שליט"א יש לברך על קריאת שמע שעל המיטה, גם לאחר חצות, אולם בהלכה המצורפת לשאלה, מסיימת - שלאחר חצות אין לברך. לכאורה יש למחוק את שורות הסיום הנ"ל י"ב כסלו תשע"ב / 8 בדצמבר 2011

אמנם כתבנו בעבר שאין להרך ברכת המפיל אחר חצות הלילה. וזאת לפי ההלכה המקובלת במשך שנים מפי מרן שליט"א, וכפי שכתב בספרו על הלכות ברכות. אולם הוא בעצמו נהג לשנות מן המנהג, והיה מברך אף אחר חצות. ושוב אחר שנים, הורה לבנו הרה"ג דוד יוסף לכתוב בשמו בספר הלכה ברורה שיש לברך אף אחר חצות, כדברי הפוסקים, ולא כדברי המקובלים.

הנה אתם כותבים בהלכה המצורפת, ההולך לישון אחר חצות הלילה מברך ברכת המפיל בלא שם ומלכות. ובשו"ת כתבתם שכן מברכים.
 
אז כן לברך או לא לברך ?! י' כסלו תשע"ב / 6 בדצמבר 2011

כך אמנם כתבנו מתחילה, כמו שכתב הרב בספר חזון עובדיה, ואחר כך הרב העמיד דבריו על עיקר הדין.

איפה מרן שליט"א כותב שנהוג לומר גם אחרי חצות ברכת המפיל בשם ומלכות?! י"ט חשון תשע"ב / 16 בנובמבר 2011

הדברים הובאו בשמו בספר הלכה ברורה חלק י"ב.

  1. אם ברכת ה"מפיל" היא על מנהגו של עולם אז אם נשאר ער כל הלילה גם יכול לברך?
    ואם לא, האם צריך לקרוא ק"ש?
  2. לכאורה  המברך ברכת המפיל אחר תצות יש לו על מה לסמוך או לא?
ב' חשון תשע"א / 10 באוקטובר 2010

שלום רב!

ברכת המפיל אינה על מנהגו של עולם, וכמבואר באחרונים, ועל כן מי שאינו הולך לישון כל הלילה אינו מברך ברכה זו. ואמנם יש לעיין בדבר מהו החילוק בין ברכת המפיל לברכת המעביר חבלי שינה שהיא על מנהגו של עולם, ויש לבאר שהחילוק הוא, הואיל ובברכת המפיל הוא אומר "שתשכיבני לשלום" וכו', אי אפשר לומר שהיא נאמרת על מנהגו של עולם.
המברך אחר חצות יש לו על מה שיסמוך, וכן מנהג מרן שליט"א.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

  1. האם מותר לקרוא שמע על המיטה ולאחר מכן להמשיך לקרוא ספר (לאחר שברכתי בשם ומלכות).
    כלומר אין כאן עניין של דיבור אלא של ערות לאחר קריאת שמע על המיטה.
  2. אם אדם נצרך לנקביו לאחר שברך בשם ומלכות , אני מבינה מהכתוב שמותר לברך ''אשר יצר''? או שלכתחילה אם קמתי בלילה לצורך זה, האם מותר בכל מקרה ואין אפילו צורך להיזהר?
ל' תשרי תשע"א / 8 באוקטובר 2010

שלום!

מותר לקרוא ספר בהרהור הלב אחר קריאת שמע שעל המטה. וכן מותר לברך אשר יצר במקום צורך.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה