הלכה ליום ראשון כ' סיון תשע"ח 3 ביוני 2018

ההלכה מוקדשת לכבוד

רב דוד בדוסה (דוידינו) שליט"א

מזל טוב על לידת יעקוב יצחק נ״י

הוקדש על ידי

אלון גואטה

חלום על עבירה – מעשה מופלא במרן זצ"ל

שאלה: חלמתי חלום שחיללתי (ח"ו) שבת. האם משמעות החלום שעשיתי עבירה ועלי לחזור בתשובה?

תשובה: רבותינו האחרונים דנו בנדון השאלה, במי שהראו לו בחלום שהוא עושה איזה איסור, האם יש ממש בדברים, שבאו להראות לו שהוא נכשל בעוון זה, או שאין לחוש כלל לדברים.

והגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת חיים ביד (סימן נב) הביא שהגאון מהר"ח מודעי הסתפק לגבי מי שחלם בחלומו שנשבע לשקר, האם הוא צריך כפרה. והגאון רבי חיים פלאג'י כתב שלפי דעתו אדם כזה אינו צריך כפרה על חלומו, והביא כמה ראיות לדבריו. אולם לעומתו הגאון רבי יוסף חיים בשו"ת רב פעלים (ח"ב סימן לב) כתב להחמיר בענין זה, ודחה את כל ראיות הגאון רבי חיים פלאג'י, והעלה שכשם שמי שנידו אותו בחלום, עליו לחשוש לנידוי ולעשות התרה לנידוי כמו שאמרו במסכת נדרים (ח.). כמו כן מי שרואה שעבר על איזו עבירה בחלום, עליו לשוב בתשובה ולכפר על החטא אשר חטא בחלומו.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה בתשובה (יביע אומר ח"י חיו"ד סימן נח אות כד בנד"מ עמוד תמו), והביא ראיות רבות שאין לחשוש לדברי חלומות כאלה, וכמו שאמרו בגמרא (בברכות דף נה:) "חלומות שוא ידברו". והביא ראיות רבות לדבריו, ובין דבריו הביא את דברי האור זרוע שכתב, שרשב"ם העיד בשם רש"י, שהדג הנקרא "ברבוטא" הוא דג טהור. ופעם אחת הורה רבינו אפרים להתירו ואמרו לו בחלומו שהתיר שרצים באכילה. וחזר בו רבינו אפרים ואסר את הדג. וכתב הנודע ביהודה, (מה"ת חיו"ד סימן ל), שבאמת חלומות שוא ידברו, והדג טהור, אף על פי שרבינו אפרים היה צדיק וחסיד גדול וחשש להחמיר.

עוד הביא מרן זצ"ל, שהגאון רבי חיים בן עטר, בעל "אור החיים" הקדוש, אסר באכילה מין "ארבה" (חגבים) שהיו מגיעים לארצות המערב (מרוקו), והיה זקן אחד שטען נגד האור החיים, כי לדעתו החגבים הללו היו מותרים באכילה, והראו לאותו זקן בחלומו, שהוא אוכל שקצים. ומאז הפסיקו להופיע אותם חגבים במרוקו. אך לעומת זאת הגאון רבי פתחיה בירדוגו בשו"ת נופת צופים (סימן יג) כתב שהחלומות שוא ידברו, ולעולם החגבים הללו מותרים באכילה, שהרי היתה להם ליהודי מרוקו מסורת להתיר את אכילת החגבים הללו. ומה שאותו זקן חלם שמאכילים אותו שקצים, זהו משום שהוא היה חושב על כך כשהיה ער, ובחלומות ראה מה שחשב ביום. והוסיף הגאון רבי פתחיה בירדוגו, שבשנת תקמ"א, באו מן הארבה הזה חיילים חיילים לרוב, וכל היהודים פשטו ידיהם ואכלו ממנו, וסמכו על המסורת שלהם. וכן אירע עוד כמה פעמים לאחר מכן.

וסיים מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בזו הלשון: וטוב שכל אדם ירגיל את עצמו שלא לחוש כלל לדברי חלומות, שהחלומות שוא ידברו. עד כאן.

אולם יש בנותן טעם להוסיף מעשה שאירע עם מרן זצ"ל, (והובא בהקדמת ספרו טהרת הבית חלק שני עמוד יד, וכבר הזכרנו את הדברים בעבר) ואלו דברי מרן זצ"ל:

אזכרה ימים מקדם, שעלה במחשבה לפני, למעט בהופעותי ברבים למען תנועת ש"ס, כי מתי אעשה גם אנכי לביתי? ואם אין אני לי מי לי? והנה בחלומי בלילה ההוא, ראיתי את הגאון רבי יוסף חיים זצ"ל מבבל (מחבר ספר בן איש חי) אשר בא לבקר בביתי, ופניו מאירות כזוהר החמה, נכנס לחדר הספריה, והתישב ליד השלחן, ראה לפניו שו"ת יביע אומר, והתחיל לעיין בו, וכשסיים אמר, "טוב מאד". ושאל אותי, האם הנך ממשיך להופיע ולדרוש ברבים דברי תורה ומוסר? עניתי ואמרתי, כי עדיין אני ממשיך גם בימים אלה להופיע ברבים בשיעורי תורה ובדרשות כאשר חנני ה', ובדרך כלל אני מופיע ביחד עם הגאון רבי יהודה צדקה (שהוא קרוב משפחתו של רבי יוסף חיים). אך התאוננתי לפניו שדבר זה מפריע לי בהמשך הכנת ועריכת חיבורי להוציאם לאור, "שמוני נוטרה את הכרמים, כרמי שלי לא נטרתי".

ענה רבי יוסף חיים ואמר לי, בסבר פנים יפות, טוב אשר תאחוז מזה, וגם מזה אל תנח ידך, כי יש נחת רוח מאד לפני ה' יתברך בזיכוי הרבים כששומעים דברי תורה ומוסר וחוזרים בתשובה, וכל אחד שחוזר בתשובה הוא עולם מלא. ואיקץ והנה חלום.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה