הלכה ליום חמישי ג' סיון תשפ"ב 2 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה בן מרים ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אחיין

סחיטת פירות בחג

שאלה: האם מותר לסחוט פירות בחג השבועות?

תשובה: בהלכות הקודמות למדנו שכל המלאכות שאסור לעשותן בשבת, אסור לעשותן גם ביום טוב. מלבד מלאכה שהיא "מלאכת אוכל נפש", כלומר, מלאכה שמיועדת לצורך אכילת בני אדם. כמו מלאכת בישול, טיגון וכיוצא בזה.

אולם בהלכה הקודמת למדנו, שיש מלאכות שהן לצורך אוכל נפש, ובכל זאת אסור לעשותן ביום טוב. ולמשל, אסור לאדם לקצור שדהו או לבצור כרמו בחג, וכן אסור לקטוף פירות מן האילנות ביום טוב.

והזכרנו את דברי התלמוד ירושלמי, שעלינו לחזור ולהזכירם כדי להסביר את כללי הדברים:

נאמר בתורה, "אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם", ומיד לאחר מכן נאמר בתורה "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת", ללמדינו, שלא כל מלאכת "אוכל נפש" הותרה ביום טוב, אלא רק מ"שימור ואילך". ו"שימור", הוא שמירת המצות, שלא יחמיצו בשעה שהן בצק. כלומר מזמן לישת הבצק והלאה, מותר לעשות כל מלאכה לצורך אוכל נפש, אבל מלאכות שנערכות לפני הלישה, אסור לעשותן ביום טוב.

לפיכך, לישת הבצק, אף על פי שהיא אסורה בשבת, ביום טוב היא מותרת, וכן טיגון ובישול וכיוצא בזה, מותר לעשותן ביום טוב. אבל מלאכות קצירה, או דישה או סחיטה או ברירה, שהן מלאכות שנעשות לפני הלישה, אסור לעשותן ביום טוב, כפי שהן אסורות בשבת.

ומן האמור אנו למדים לענין סחיטת פירות ביום טוב, שמכיון שהסחיטה היא תולדה של מלאכת "דש", (שעל ידי הסחיטה הוא מפרק את המשקה משאר הפרי), לכן אסור לסחוט ביום טוב פירות להכנת משקה. שהרי מלאכת "דש" היא מלאכה שהיו עושים לפני לישת הבצק, כאשר היו דשים את התבואה בשדה. ולכן מלאכה זו אסור לעשותה ביום טוב. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן תצה ס"ב).

וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה, יום טוב, עמוד עג), שאסור לסחוט פירות ביום טוב. ובכלל האיסור סחיטת תפוזים או אשכוליות או תותים ורימונים וכיוצא בזה. שמאחר והמלאכות הללו קודמות למלאכת ה"לישה" אסור לעשותן ביום טוב. מלבד מקרים מיוחדים שבהם היקלו רבותינו, כפי שהסברנו בהלכה הקודמת לגבי גרירת תפוחי אדמה ביום טוב.

ולסיכום: אסור לסחוט פירות ביום טוב. (מלבד לימונים, שמעיקר הדין מותר לסוחטן גם בשבת למנהג הספרדים).

שאלות ותשובות על ההלכה

מחילה, כתבתם שאסור לברור ביום טוב מבלי לחלק.

אך לכאורה, מותר לברור ביום טוב לצורך אותו היום.

גם אם מדובר בפסולת, גם אם מדובר שלא לאלתר (כל עוד זה ליום טוב עצמו) וגם בכלי. ט' סיון תשפ"ב / 8 ביוני 2022

הכוונה היתה ברירה באופן כללי. יש מקרים שמותר לברור, וביום טוב אפילו פסולת מתוך אוכל מותר לצורך אכילה כשכך יותר נוח, אבל באופן כללי הברירה אסורה ביום טוב כמו בשבת, ולא כדברי טועים, שאומרים שאין איסור ברירה ביום טוב.

לא ברור כל כך מדוע לא הקלו חכמים גם בסחיטת פירות כמו שהקלו בגרירת תפוחי אדמה.
הרי לפי מה שכתבתם לגבי תפוחי אדמה, גם בסחיטת פירות עושים זאת במסחטה פרטית שיש בבית (ראה מה כתבתם  בהלכה ששלחתם אתמול לגבי תפוחי אדמה)
ולא סוחטים הרבה אלא לצורך יום טוב בלבד, וכמו כן אי אפשר לסחוט יום לפני החג שהרי הויטמינים וטעם המיץ ייפגמו ( ראה פסקה אחרונה בהלכה שכתבתם לגבי גרירת תפוחי אדמה) א' סיון תשע"ח / 15 במאי 2018

יש חילוק בין מלאכת טוחן, שהיקלו בה בביתו של האדם, מפני שהיא מלאכה חיונית לשמחת יום טוב, לבין מלאכת הסחיטה, שהיא תולדה של מפרק, שהחמירו בה יותר, כדי שלא יבואו להקל במלאכת מרקד שהיא אסורה לגמרי ביום טוב.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה