הלכה ליום חמישי ג' סיון תשפ"ב 2 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה בן מרים ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אחיין

סחיטת פירות בחג

שאלה: האם מותר לסחוט פירות בחג השבועות?

תשובה: בהלכות הקודמות למדנו שכל המלאכות שאסור לעשותן בשבת, אסור לעשותן גם ביום טוב. מלבד מלאכה שהיא "מלאכת אוכל נפש", כלומר, מלאכה שמיועדת לצורך אכילת בני אדם. כמו מלאכת בישול, טיגון וכיוצא בזה.

אולם בהלכה הקודמת למדנו, שיש מלאכות שהן לצורך אוכל נפש, ובכל זאת אסור לעשותן ביום טוב. ולמשל, אסור לאדם לקצור שדהו או לבצור כרמו בחג, וכן אסור לקטוף פירות מן האילנות ביום טוב.

והזכרנו את דברי התלמוד ירושלמי, שעלינו לחזור ולהזכירם כדי להסביר את כללי הדברים:

נאמר בתורה, "אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם", ומיד לאחר מכן נאמר בתורה "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת", ללמדינו, שלא כל מלאכת "אוכל נפש" הותרה ביום טוב, אלא רק מ"שימור ואילך". ו"שימור", הוא שמירת המצות, שלא יחמיצו בשעה שהן בצק. כלומר מזמן לישת הבצק והלאה, מותר לעשות כל מלאכה לצורך אוכל נפש, אבל מלאכות שנערכות לפני הלישה, אסור לעשותן ביום טוב.

לפיכך, לישת הבצק, אף על פי שהיא אסורה בשבת, ביום טוב היא מותרת, וכן טיגון ובישול וכיוצא בזה, מותר לעשותן ביום טוב. אבל מלאכות קצירה, או דישה או סחיטה או ברירה, שהן מלאכות שנעשות לפני הלישה, אסור לעשותן ביום טוב, כפי שהן אסורות בשבת.

ומן האמור אנו למדים לענין סחיטת פירות ביום טוב, שמכיון שהסחיטה היא תולדה של מלאכת "דש", (שעל ידי הסחיטה הוא מפרק את המשקה משאר הפרי), לכן אסור לסחוט ביום טוב פירות להכנת משקה. שהרי מלאכת "דש" היא מלאכה שהיו עושים לפני לישת הבצק, כאשר היו דשים את התבואה בשדה. ולכן מלאכה זו אסור לעשותה ביום טוב. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן תצה ס"ב).

וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה, יום טוב, עמוד עג), שאסור לסחוט פירות ביום טוב. ובכלל האיסור סחיטת תפוזים או אשכוליות או תותים ורימונים וכיוצא בזה. שמאחר והמלאכות הללו קודמות למלאכת ה"לישה" אסור לעשותן ביום טוב. מלבד מקרים מיוחדים שבהם היקלו רבותינו, כפי שהסברנו בהלכה הקודמת לגבי גרירת תפוחי אדמה ביום טוב.

ולסיכום: אסור לסחוט פירות ביום טוב. (מלבד לימונים, שמעיקר הדין מותר לסוחטן גם בשבת למנהג הספרדים).

שאלות ותשובות על ההלכה

מחילה, כתבתם שאסור לברור ביום טוב מבלי לחלק.

אך לכאורה, מותר לברור ביום טוב לצורך אותו היום.

גם אם מדובר בפסולת, גם אם מדובר שלא לאלתר (כל עוד זה ליום טוב עצמו) וגם בכלי. ט' סיון תשפ"ב / 8 ביוני 2022

הכוונה היתה ברירה באופן כללי. יש מקרים שמותר לברור, וביום טוב אפילו פסולת מתוך אוכל מותר לצורך אכילה כשכך יותר נוח, אבל באופן כללי הברירה אסורה ביום טוב כמו בשבת, ולא כדברי טועים, שאומרים שאין איסור ברירה ביום טוב.

לא ברור כל כך מדוע לא הקלו חכמים גם בסחיטת פירות כמו שהקלו בגרירת תפוחי אדמה.
הרי לפי מה שכתבתם לגבי תפוחי אדמה, גם בסחיטת פירות עושים זאת במסחטה פרטית שיש בבית (ראה מה כתבתם  בהלכה ששלחתם אתמול לגבי תפוחי אדמה)
ולא סוחטים הרבה אלא לצורך יום טוב בלבד, וכמו כן אי אפשר לסחוט יום לפני החג שהרי הויטמינים וטעם המיץ ייפגמו ( ראה פסקה אחרונה בהלכה שכתבתם לגבי גרירת תפוחי אדמה) א' סיון תשע"ח / 15 במאי 2018

יש חילוק בין מלאכת טוחן, שהיקלו בה בביתו של האדם, מפני שהיא מלאכה חיונית לשמחת יום טוב, לבין מלאכת הסחיטה, שהיא תולדה של מפרק, שהחמירו בה יותר, כדי שלא יבואו להקל במלאכת מרקד שהיא אסורה לגמרי ביום טוב.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה