הלכה ליום שלישי י"ח אב תשפ"א 27 ביולי 2021

ההלכה מוקדשת לישועת

כל עם ישראל

ובתחינה לאבינו שבשמים, שיחדש עול מלכות שמים, מלכות בית דוד, ובניין בית המקדש

הוקדש על ידי

בניך, בני אברהם יצחק ויעקב

לא תעמוד על דם רעך

שאלה: לפעמים מתפרסם בבית הכנסת מכתב "בבקשה להתפלל" עבור איזה חולה עם שמו. האם יש חובה להתפלל על חולה שיודעים עליו שהוא חולה?

תשובה: במסכת סנהדרין (דף עג.) שנינו: מניין לרואה את חבירו שהוא טובע בנהר, או חיה גוררתו, או לסטים (שודדים) באים עליו, שהוא חייב להצילו? תלמוד לומר: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ".

כלומר, מי שרואה את חברו במצוקה שהוא עלול למות ממנה, ובידו להציל את חברו, חייב לעשות כן. ואם לא יעשה כן, יעבור על איסור מן התורה, של "לא תעמוד על דם רעך".

ומכאן יש שבאו לדון, שאם יודעים על איזה חולה שהוא חולה, כשם שיש חובה להצילו בתרופות או בהצלה אחרת, כמו כן יש חיוב להתפלל עליו לרפואתו. שהרי התפלה מועילה בודאי לחולה, ואף היא בכלל הדברים שמביאים לרפואה ולהצלה מן המוות לחיים.

אולם באמת שיש לחלק בין הנושאים. והגאון הראשון לציון רבנו יצחק יוסף שליט"א (ילקוט יוסף סימן קטז) כתב, שיותר מסתבר שהאיסור של "לא תעמוד על דם רעך" שייך דוקא בהצלה טבעית, שאם רואה את חברו טובע בנהר, הרי שהוא מחוייב להציל אותו. וכן מי שיודע על חברו שהוא חולה, ויכול לרפאו בעזרת תרופות ולא עושה כן, הרי שהוא עובר על "לא תעמוד על דם רעך". אבל הנמנע מלהתפלל על חולה מסויים, לא מסתבר לומר ששייך בזה איסור מן התורה, אלא שיש בזה ענין של מניעת חסד. שכל אדם מצווה לגמול חסדים עם אנשים אחרים, והתפלה על אדם אחר, בודאי שהיא בגדר גמילות חסדים שאין למעלה ממנה.

וכבר מפורש בספר שמואל (פרק יב), שאדם שיכול להתפלל על חברו ואינו מתפלל, נקרא חוטא. שכאשר בקשו בני ישראל משמואל הנביא שיתפלל עליהם, הוא השיב להם במה עליהם לשוב בתשובה, והוסיף לבסוף: "גַּם אָנֹכִי חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַה' מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם, וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה". ומכאן למדו רבותינו במסכת ברכות (יב:) שכל מי שיכול לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש, נקרא חוטא.

ולכן נראה שכאשר אדם יודע על אדם אחר שהוא חולה, יתפלל עבורו, ואפילו בקצרה, יבקש מה' רחמים על אותו אדם. ובזה מקיים מצוות גמילות חסדים. וכן ראינו עין בעין אצל מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שאפילו בזמן שהיה עוסק בתורה, כאשר אירע והיה מרים את עיניו ורואה לפניו פתק עם שם של חולה או אדם מישראל שזקוק לישועה, מיד היה מתפלל בקצרה עבור אותו אדם, ומברכו מקרב לב. וכן נכון לנהוג.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

היום הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָד......

לקריאת ההלכה