הלכה ליום שלישי י"ח אב תשפ"א 27 ביולי 2021

ההלכה מוקדשת לישועת

כל עם ישראל

ובתחינה לאבינו שבשמים, שיחדש עול מלכות שמים, מלכות בית דוד, ובניין בית המקדש

הוקדש על ידי

בניך, בני אברהם יצחק ויעקב

לא תעמוד על דם רעך

שאלה: לפעמים מתפרסם בבית הכנסת מכתב "בבקשה להתפלל" עבור איזה חולה עם שמו. האם יש חובה להתפלל על חולה שיודעים עליו שהוא חולה?

תשובה: במסכת סנהדרין (דף עג.) שנינו: מניין לרואה את חבירו שהוא טובע בנהר, או חיה גוררתו, או לסטים (שודדים) באים עליו, שהוא חייב להצילו? תלמוד לומר: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ".

כלומר, מי שרואה את חברו במצוקה שהוא עלול למות ממנה, ובידו להציל את חברו, חייב לעשות כן. ואם לא יעשה כן, יעבור על איסור מן התורה, של "לא תעמוד על דם רעך".

ומכאן יש שבאו לדון, שאם יודעים על איזה חולה שהוא חולה, כשם שיש חובה להצילו בתרופות או בהצלה אחרת, כמו כן יש חיוב להתפלל עליו לרפואתו. שהרי התפלה מועילה בודאי לחולה, ואף היא בכלל הדברים שמביאים לרפואה ולהצלה מן המוות לחיים.

אולם באמת שיש לחלק בין הנושאים. והגאון הראשון לציון רבנו יצחק יוסף שליט"א (ילקוט יוסף סימן קטז) כתב, שיותר מסתבר שהאיסור של "לא תעמוד על דם רעך" שייך דוקא בהצלה טבעית, שאם רואה את חברו טובע בנהר, הרי שהוא מחוייב להציל אותו. וכן מי שיודע על חברו שהוא חולה, ויכול לרפאו בעזרת תרופות ולא עושה כן, הרי שהוא עובר על "לא תעמוד על דם רעך". אבל הנמנע מלהתפלל על חולה מסויים, לא מסתבר לומר ששייך בזה איסור מן התורה, אלא שיש בזה ענין של מניעת חסד. שכל אדם מצווה לגמול חסדים עם אנשים אחרים, והתפלה על אדם אחר, בודאי שהיא בגדר גמילות חסדים שאין למעלה ממנה.

וכבר מפורש בספר שמואל (פרק יב), שאדם שיכול להתפלל על חברו ואינו מתפלל, נקרא חוטא. שכאשר בקשו בני ישראל משמואל הנביא שיתפלל עליהם, הוא השיב להם במה עליהם לשוב בתשובה, והוסיף לבסוף: "גַּם אָנֹכִי חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַה' מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם, וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה". ומכאן למדו רבותינו במסכת ברכות (יב:) שכל מי שיכול לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש, נקרא חוטא.

ולכן נראה שכאשר אדם יודע על אדם אחר שהוא חולה, יתפלל עבורו, ואפילו בקצרה, יבקש מה' רחמים על אותו אדם. ובזה מקיים מצוות גמילות חסדים. וכן ראינו עין בעין אצל מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שאפילו בזמן שהיה עוסק בתורה, כאשר אירע והיה מרים את עיניו ורואה לפניו פתק עם שם של חולה או אדם מישראל שזקוק לישועה, מיד היה מתפלל בקצרה עבור אותו אדם, ומברכו מקרב לב. וכן נכון לנהוג.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה


הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

מאחר וכבר לא נותר לנו די זמן כדי ללמוד את ההלכות הנוגעות לימי הסוכות, נבאר כבר עתה כמה דינים הנצרכים לימי הסוכות הבאים עלינו לטובה. סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לס......

לקריאת ההלכה