הלכה ליום שני י"ז אב תשפ"א 26 ביולי 2021

ברכת המזון ותפלת העמידה

שאלה: אם באמצע ברכת המזון נכנס לחדר אדם חכם או זקן, האם יש לעמוד? והאם מותר לסמן לילד קטן להיות בשקט באמצע תפלת העמידה?

תשובה: אחד המיוחד מגדולי רבותינו הספרדים לפני כחמישים שנה, היה הגאון הקדוש רבי אפרים הכהן זצ"ל, אביו של הגאון רבי שלום כהן שליט"א. והוא היה גדול המקובלים בישיבת פורת יוסף, וכל המקובלים שיצאו מפורת יוסף היו תלמידיו, כי הוא זכה ללמוד תורה מפי הגאון מרן רבינו יוסף חיים זצ"ל בעל ה"בן איש חי", ולאחר מכן שקד על דלתות התורה בקדושה ובטהרה בעוני נורא ואיום, והרביץ תורה בישראל במשך עשרות בשנים.

וממש בשאלה זו שהועלתה כאן לגבי ברכת המזון, פנה רבי אפרים הכהן אל מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל (בשנת התש"ז, כשהיה מרן זצ"ל בן עשרים ושש שנה), כי בדברי הפוסקים משמע שברכת המזון היא יקרה מאד, ושווה בחומרתה לתפלת העמידה. והרי בתפלת העמידה בודאי שאסור לרמוז שום דבר או לדבר, וכמו ששנינו במסכת ברכות, שבאמצע תפלת העמידה, אפילו אם מלך ישראל שואל בשלומו, לא ישיב לו. ואם כן, כך יש לנהוג גם בברכת המזון.

ומרן זצ"ל השיב לו, שמה שמצאנו לגבי מלך ישראל שאין להשיב לו באמצע התפלה, הכוונה היא בדיבור, כלומר, להשיב לו בדיבור ממש, אבל לנענע לפניו את הראש במקצת, מותר. ובספר שערי תשובה (סימן קד) פסק בפירוש, שרב בית הכנסת, שיודע שהציבור ממתינים לו לחזרת הש"ץ עד שיסיים את תפלתו, והוא מעוניין להאריך בתפלה, מותר לו לרמוז בידו לשליח ציבור שיתחיל בחזרת התפלה, כדי למנוע טרחה לציבור, וכדי למנוע מעצמו הפרעה שיודע שהציבור ממתינים לו. ועוד האריך בזה מרן זצ"ל במשא ומתן בדברי הפוסקים.

גם בנו מורנו הגאון הראשון לציון שליט"א בספר ילקוט יוסף (סי' קפג) דן בזה, והעלה למסקנה הלכה למעשה, שאם זקן או תלמיד חכם נכנס לחדר בשעה שמברכים ברכת המזון, יש לעמוד בפניו אפילו באמצע ברכת המזון. והוסיף עוד ראיות לדין זה.

ומן האמור אנו למדים שאם ילד מפריע בבית הכנסת בדיבור וכדומה, מותר לסמן לו להיות בשקט, כדי שלא יפריע לכל המתפללים ולאביו ואמו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה