הלכה ליום חמישי ט"ו חשון תשפ"ב 21 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלמה בן רחל ויוסף דהן ז"ל

באהבה וגעגועים רבים
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

מאמתי תחל קדושת השביעית על פירות וירקות ותוספת בעניין היתר המכירה

בהלכות קודמות ביארנו, שכל גידולי הקרקע הגדלים בארץ ישראל בשנה זו (תשפ"ב) שהיא שנת שמיטה, בקרקעות של יהודים, חלה עליהם קדושת שביעית, וביארנו גם, מה היא הקדושה שיש לנהוג בגידולים אלו. וקדושה זו חלה גם על פירות ארץ ישראל שיצאו לחוץ לארץ. וכן האתרוגים שישווקו בחוץ לארץ בסמוך לחג הסוכות שבשנה הבאה, יש עליהם קדושת שביעית.

כמו כן הוספנו, כי היבול הגדל בקרקעות שנמכרו על פי היתר המכירה, אין עליו קדושת שביעית כלל, כי היתר המכירה הוא היתר אמיתי לאמיתה של תורה. ומפני שקבלנו בעניין פניות רבות בשנה זו ובשנת השביעית הקודמת, אנו חוזרים ומבהירים, כי על פי דעת מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, היתר המכירה הוא היתר גמור, אף למחמירים, ומי שמקפיד לקנות דוקא פירות של "אוצר בית דין" וכדומה, אין זה אלא בתורת הידור בעלמא. ועל כן בימים אלו, שכפי שנתברר לנו, מחירי הירקות שאינם משדות של היתר המכירה, גבוה בהרבה ממחיר הירק של היתר המכירה, אין צורך כלל לרכוש מירקות שאינם מהיתר המכירה, מפני שהיתר זה הוא היתר גמור, ואפילו לאברכים ובני ישיבות, הנוהגים בדרך כלל להחמיר בכמה עניינים, הורה לנו מרן רבינו זצ"ל שנפרסם בהלכה יומית ובחוברת שהוצאנו, כי אין להם להחמיר לקנות מאוצר בית דין או מיבול נכרי, אלא יקנו מהיתר המכירה, כי הוא היתר אמתי לאמיתה של תורה.

וכאן המקום לציין, כי לולי שה' יתברך העמיד לנו את מרן רבינו הקדוש זצ"ל, ודאי היו בעלי הענין משפיעים בדעתם נגד היתר המכירה, ואז הרבנות היתה נמנעת לערוך את המכירה,  מפני פחדם של הרבנים מבעלי הזרוע, ואז היה השוק כולו מוצף בפירות שביעית שנשמרו ונעבדו בשביעית שלא כהלכה, וכן בירקות ספיחין האסורים באכילה, ורק רבינו זצ"ל אור ישראל, בגבורתו וצדקתו, עמד על כך שהרבנות תמשיך במסורתה לערוך את המכירה, וערך תשובה ניצחת לחזק את ההיתר בראיות מוכרחות שאין עליהן תשובה, ובזכות מעשה זה לא מתחללת השביעית בראש כל חוצות.

וכעת נבא לבאר מאמתי חלים על הפירות והירקות שאינם מהיתר המכירה דיני השביעית.

אף על פי ששנת השמיטה חלה מראש השנה התשפ"ב ועד לראש השנה התשפ"ג, מכל מקום אין קדושת שביעית חלה על הפירות והירקות, אלא לפי שלבי גידולם, ונבאר:

השלב הקובע את קדושת השביעית בירקות האדמה, הוא לקיטתן (כלומר תלישתן מן האדמה), וכל ירק הנלקט בשביעית, יש בו קדושת שביעית, אף על פי שגדל כולו בשנה השישית.

בזיתים, ענבים, תבואה וקטניות, השלב הקובע להחיל עליהם קדושת שביעית, הוא שליש גידולם, וכל שהגיעו לשליש גידולם בשביעית, הרי הם קדושים בקדושת שביעית.

בפירות האילן, השלב הקובע הוא החנטה, והחנטה היא שליש הראשון של גידול הפרי, ויש אומרים שהחנטה היא הזמן שניכר הפרי לראשונה אחר נפילת הפרח.

מטעם זה, רוב הפירות המשווקים עתה, אין בהם עדיין קדושת שביעית, ונכתב בצדם "יבול שישית", כי הם שייכים מבחינה הלכתית לשנה השישית. אבל הירקות של אוצר בית דין, יש בהם קדושת שביעית.

אין שום שייכות בין קדושת השביעית, לאיסור המלאכה בשדות בשנת השביעית, ועל כן, גם גידול שלא חלה עליו קדושת שביעית כלל, כגון פרחי נוי, אסור לעשות מלאכות הבאות להשביחו בשביעית, החל מראש השנה ועד סופה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה ומה לגבי ירק כגון פיטרוזיליה כוסבר נענע וכו.שרשום עליהם גידול למניעת חרקים היתר מכירה ורק הכשר של רב פלוני לא מוכר לא כמו הרבנים שמתירים בירק של נוכרי האם גם זה מהודר וטוב לכתחילה ואפשר לסמוך על אותו רב פלוני שנתן את ההכשר? ט"ז חשון תשפ"ב / 22 באוקטובר 2021

זו באמת בעיה, והיא אינה קשורה כמובן לשמיטה, אלא חשש של תולעים, ואם אינו הכשר מפורסם בטיבו, נכון שלא להשתמש. אותם שקונים תמיד בד"ץ, לא יכולים להסתמך על היתר המכירה בירקות הירוקים שדורשים גידול ללא תולעים.

שלום רב
לגבי דיני שביעית כתבתם :
"השלב הקובע את קדושת השביעית בירקות האדמה, הוא לקיטתן (כלומר תלישתן מן האדמה), וכל ירק הנלקט בשביעית, יש בו קדושת שביעית, אף על פי שגדל כולו בשנה השישית."
האם הכוונה להיות הירקות ראויים להלקט או לקיטה בפועל ? לשם דוגמה אם היו הירקות ראויים להלקט בשביעית אך בכוונה השאירום ולקטו אותם בשמינית ?

בברכה ותודה מראש ט"ו חשון תשפ"ב / 21 באוקטובר 2021

הכוונה ללקיטה בפועל. תבורכו,

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

ברכה על ריחו של הקפה

לשאלת רבים: האם יש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה? תשובה: בהלכות שפורסמו לפני כשנה, כתבנו שיש לברך על דבר שיוצא ממנו ריח טוב, כל דבר את ברכתו הראויה לו. ולמשל, מין עץ שיש בו ריח טוב, כגון הדס,  מברכים עליו "בורא עצי בשמים". ועל הפירות שיש בהם ריח טוב, כגון אתרוג, או אננס וכדומה, ......

לקריאת ההלכה

כיצד מברכים?

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגבי......

לקריאת ההלכה