הלכה ליום חמישי כ"ב חשון תשפ"ב 28 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת זקננו היקר, האיש הכשר

דוד בן רחל מוראדי ז”ל

ת. נ. צ. ב ה.

הוקדש על ידי

בניו, נכדיו וניניו

הפסק בין הברכה לאכילה

בהלכה הקודמת ביארנו שלאחר שמברכים על מאכל, אסור לדבר שום דבר, עד שאוכלים מהמאכל. וכתבנו שיש "לבלוע" מעט מהמאכל, ורק אז מותר לדבר. אבל אם רק טעם מהמאכל, ועדיין לא בלע, אין לדבר. ומכל מקום אם טעה ודיבר לאחר שטעם מהמאכל, אינו חוזר לברך שנית, מפני שעיקר הברכה נתקנה על ההנאה שיש מטעם המאכל, גם בלי שיבלע ממנו.

בירך על מאכל ושמע ברכה אחרת, או קדיש
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמאחר ואסור לדבר בין הברכה לאכילה, לכן, אפילו אם אירע שאדם בירך על מאכל, ומיד שמע את חבירו מברך ברכה אחרת, או ששמע "קדיש" מאדם אחר, לא יפסיק ויענה "אמן" על מה ששמע, שהרי אסור בהחלט לדבר שום דבר בין הברכה לאכילה. ומי שמדבר בין הברכה לאכילה, ברכתו "ברכה לבטלה". ודבר זה מצוי בעיקר בסעודות שעושים ב"אזכרה" או מה שיש נשים הנוהגות בזמנינו לעשות "סעודות אמנים" וכדומה, שכל אחד ואחת מברכים על המאכלים, ולפעמים קורה שמישהו מברך, ומיד חבירו מברך על מאכל אחר, הרי שאסור לזה שבירך לענות "אמן", עד שיטעם ממה שאוכל.

טעם מן המאכל, ולא בלע, ושמע את חברו מברך
ומכל מקום הבהיר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמאחר ועיקר הברכה נתקנה על הנאת הגוף מטעם המאכל, לפיכך, אם אירע שאדם טעם מהמאכל ועדיין לא בלע ממנו, ובינתיים שמע את חברו מברך ברכה, או ששומע שאדם אחר אומר קדיש, לא ימתין עד שיבלע, אלא יענה "אמן" לפני שיבלע. אולם ברור שאם המאכל נמצא ממש סמוך לבליעה, ואינו יכול לענות אמן, לא יענה אמן בפיו, אלא יסתפק בעניית אמן בהרהור בליבו.

ברכה על גומי לעיסה
ומן האמור נמצינו למדים גם לענין גומי לעיסה "מסטיק" שאין בו ממשות אבל יש בו טעם. ולכן יש מי שכתב שאין לברך בכלל על אכילת מסטיק. ומרן רבינו זצ"ל דחה את דבריו מההלכה, שהרי כל שיש לו לאדם "הנאת החיך" מאכילת אותו הדבר, חייב לברך עליו. ובפרט שאין ספק שבלעיסת גומי לעיסה יש גם כן ממשות מהסוכר וחומרי הטעם שנכנסים לגופו של האוכל, ואז בודאי לכל הדעות יש לברך על אכילתו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה