הלכה ליום רביעי כ' תמוז תשפ"א 30 ביוני 2021

ההלכה מוקדשת להצלחת

יעקב בן מלכה

הוקדש על ידי

אחיו

חציצה בנטילת ידיים

שאלה: האם אני רשאי ליטול את ידי, אף על פי שיש על ידי איזה לכלוך או צבע וכדומה?

תשובה: צריך כל אדם להזהר מחציצה בנטילת ידיים. ו"חציצה" פירושו, כל דבר שמפריד וחוצץ בין היד לבין המים בשעת הנטילה. וכל דבר שחוצץ בטבילה במקווה, חוצץ לנטילת ידיים. כלומר, לכלוך שנמצא תחת הצפורניים, כשם שהוא עלול לגרום לחציצה בטבילה, כך הוא יכול לגרום לחציצה בנטילת ידיים.

מקור דין חציצה בנטילת ידיים
דין זה, שאסור שיהיה דבר שחוצץ בין הידיים לבין המים, נלמד מדיני חציצה בטבילת הגוף. ובגמרא במסכת פסחים (קט.) למדו רבותינו מן הפסוק "ורחץ במים כל בשרו", מכאן שאסור שיהיה דבר החוצץ בין גופו של האדם למים, כדי שיטהר. (שהרי נאמר "כל בשרו", ומשמע שכל גופו יהיה במים, ולא שיהיה מכוסה באיזה דבר החוצץ בינו לבין המים). וכן הדין לענין נטילת ידיים, שצריך שכל היד תהיה גלויה לפני המים, ולא יהיה דבר החוצץ ביניהם.

ובזה הסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בדרשותיו עמוד זך), מה שאמר רבי עקיבא (במשנה במסכת יומא פה:), אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרים, ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר, "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם", ועוד נאמר, "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'", כלומר, ה' יתברך הוא כמו מקוה לעם ישראל, וכשם שבמקוה יש לטבול בלי שום חציצה, כך הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל בשלימות, וכביכול כל עם ישראל דבוקים בה' יתברך בלי שום הפרעה, ולכן עליהם גם לשמור את עצמם מכל השפעה חיצונית שלא תדבק בהם, וצריכים לקבל עליהם את המצוות בשלימות, ולא לוותר חלילה על אחת המצוות, כדי שיהיו מוכשרים להתדבק בה' יתברך.

דבר החוצץ שמקפידים או שלא מקפידים להסירו
אמנם יש פרטי דינים רבים בדיני חציצה. ונזכיר רק את עיקר הדבר הנוגע לנו, והוא, שכל דבר שחוצץ ברוב היד, (כלומר, רוב מקום היד שצריך נטילה, נמצא עליו דבר החוצץ), הרי הוא חוצץ לנטילת ידיים בכל מקרה. אבל דבר שאינו חוצץ ברוב היד, אלא רק במיעוטה של היד, הרי הוא חוצץ, דוקא אם "מקפידים" בדרך כלל להסירו. כגון לכלוך הנמצא על היד, שדרך בני אדם להסירו ולא להשאר איתו, הרי שהוא חוצץ בנטילת ידיים. אבל דבר החוצץ במיעוט היד, ואין דרך בני אדם להסירו, כמו לדוגמא מעט צבע שקשה להסירו, אין דרך בני אדם להקפיד עליו, ואין הוא חוצץ בנטילת ידיים.

ובהלכה הבאה נבאר יותר בעזרת ה'.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב,
שאלתי בקשר להלכה היומית - האם טבעת נישואין, שהאישה נותנת כמתנה לגבר, נחשבת כחציצה לעניין נטילת ידיים, לעניין מקווה ולעניין הנחת תפילין?
תודה. כ' תמוז תשפ"א / 30 ביוני 2021

בנטילת ידיים היא חוצצת, מאחר ודרכו להסירה לפעמים. ואם אין דרכו להסירה לעולם, אפילו כשעובד בבוץ וכדומה, אזי אינו חייב להסירה.

בטבילה, הרי טבילה זו אינה מן הדין, וחציצה במיעוט מגופו אינה אלא מדרבנן, לכן אם ירצה יוכל לטבול עם הטבעת, ורק ממידת חסידות טוב שיסירנה.

לתפילין היא אינה חוצצת, (כי בלאו הכי אין דין חציצה ברצועות על היד). וגם בזה יש מידת חסידות להסירה. 

אם גבר צובע את הצפרנים בלק שקוף. האם זה לא ילבש? האם זה חציצה? י"ב כסלו תשע"ח / 30 בנובמבר 2017

במקום שהרבה גברים נוהגים כן, אין בזה משום לא ילבש. וגם אין בזה משום חציצה בזמן שהלאק בנוי היטב. אבל לא שמענו שבמקומותינו נוהגין כן, ורק הנשים עושות כן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה