הלכה ליום שני כ"ט שבט תשפ"ב 31 בינואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמתו של ראש משפחתנו האהוב והעניו באדם

גאוי בן אהרן וסלימה עליו השלום

שהיום שש שנים לפטירתו

הוקדש על ידי

משפחתו

אכילת אשכולית חצוייה

שאלה: האם מותר לאכול בשבת עם כף, אשכולית חצוייה לשנים, כאשר על ידי כך האשכולית נסחטת מעט?

תשובה: כבר ביארנו שאחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת סוחט. וכן ביארנו שאסור לסחוט בשבת תפוזים או אשכוליות, אלא אם סוחט מעט מיץ על גבי מאכל.

ומעתה דנו גדולי פוסקי זמנינו, לגבי מה שנוהגים לחתוך אשכולית לשני חצאים, ואוכלים ממנה על ידי כף, ובשעה שתוחבים את הכף לאשכולית, היא נסחטת מעט. האם יש בזה איסור משום סוחט?

דעת השונה הלכות
ובספר "שונה הלכות" כתב להחמיר בזה, משום איסור סחיטה בשבת. ואף על פי שאין איסור בסחיטת אשכולית אלא מדרבנן, וכפי שביארנו, שמן התורה לא נאסרה אלא סחיטת זיתים וענבים, מכל מקום כתב שאין להקל בזה.

דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שמאחר ויש בידינו כלל, שכל "פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן מותר", כלומר, אדם שעושה מלאכה שהיא מותרת, ולמשל במקרה שלנו, אוכל אשכולית, שאכילת אשכולית היא מותרת בשבת, ובדרך אגב, נעשית מלאכה אחרת שהיא אסורה בשבת רק מדרבנן, והיא סחיטת האשכולית, והוא לא מעוניין בסחיטה הזו כלל, שהרי נוח לו באותה מידה לאכול את האשכולית מבלי שהיא תסחט, הרי זה בגדר "פסיק רישיה, דלא ניחא ליה, באיסור דרבנן", ובמקרה כזה יש להקל.

דברי הגאון רבי חיים נאה זצ"ל
ואמנם הגאון רבי חיים נאה זצ"ל בספרו קצות השלחן (סימן קכו) כתב שיש איסור בדבר, משום סחיטה. מכל מקום מרן רבינו זצ"ל כתב, שיתכן שגם הקצות השלחן התכוין שיש איסור בדבר, דוקא באופן שהאדם האוכל נהנה ורוצה בכך שהאשכולית תסחט, ואז באמת שייך כאן איסור סחיטה, אבל אם האדם אינו מתכוין לסחיטה ולא איכפת לו ממנה, אין בדבר איסור.

דברי הגרש"ז אוירבך זצ"ל
והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (שלחן שלמה סימן שכ) פסק להקל בדבר מטעם נוסף, שמאחר וסחיטת אשכולית אינה אסורה אלא מדרבנן, ועוד, שהסחיטה על ידי הכף נחשבת כסחיטה "כלאחר יד" שאין בה איסור אלא מדרבנן, אם כן יש לפנינו "תרי דרבנן", כלומר, איסור דרבנן על איסור דרבנן, ולכן מאחר והאדם לא סוחט בכוונה, אלא שהדבר נעשה בהכרח מחמת אופן אכילת האשכולית, אם כן נחשב הדבר ל"פסיק רישיה בתרי דרבנן", שמותר, כמו שפסק המשנה ברורה (בשעה"צ סימן שטז).

דברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל
והגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל פסק להקל בזה (בספר אשרי האיש עמוד שמב), משום שבשעה שהאשכולית נסחטת, מיד המשקה חוזר לתוך גוף האשכולית, והרי זה דומה למי שסוחט פרי על גבי מאכל, שאין בזה איסור כפי שהסברנו.

ולכן לסיכום: מותר לאכול בשבת אשכולית חצויה לשנים, אף על פי שיתכן שעל ידי הכף, האשכולית תסחט מעט.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני סחיטה בשבת

אורך השיעור: 1:23:48         הורד     (19.19 MB)

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני דש סוחט ומרסק

אורך השיעור: 45:50         הורד     (31.40 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש בעיה להכין אשכולית אדומה בשבת לאכילה על ידי קילוף הפרי, וקילוף הקליפה, על מנת לאכול לאלתר? ח' אייר תשע"ח / 23 באפריל 2018

מותר על מנת לאכול לאלתר.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה