הלכה ליום ראשון ו' אייר תשפ"א 18 באפריל 2021

כל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת

אמרו בפרקי אבות (פ"ג מי"ב), "כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו מרובה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת". ולכאורה פירוש הדברים הוא, שמי שעושה בפועל יותר ממה שהוא יודע, גם החכמה שלו תתקיים. אבל מי שהוא רק לומד, ואינו מקיים, גם החכמה לא תתקיים אצלו.

אולם רבינו הרשב"ץ בספרו מגן אבות פירש, שאין לפרש את המשנה כפשוטה, שמדובר באדם שעושה מעשים טובים יותר ממה שהוא יודע, שהרי אם אין באדם חכמה, איך אפשר שיהיו מעשיו מרובים? והלא אין המעשים הטובים, אלא פרי תבואתה של החכמה, כמו שאמרו "אין בור ירא חטא" (אין אדם שלא לומד ובכל זאת הוא ירא שמים), וכן אמרה התורה, "ולמדתם אותם - ושמרתם לעשותם", שמתוך הלימוד, האדם בא לידי מעשה המצוות.

אלא פירוש הדברים הוא כך, "כל שמעשיו מרובים מחכמתו, חכמתו מתקיימת"? הכוונה היא, שכל מי שמקבל עליו לעשות כל מה שילמד, מיד כשקיבל עליו לעשות, נחשב כאילו עשה כבר, אפילו שעדיין לא עשה דבר. נמצא אם כן, שאדם זה, שעדיין לא למד ולא קיים כלום, כבר משעה שקיבל עליו לעשות כל מה שילמד, רשומים לטובתו מעשים טובים רבים בשמים, על סמך מה שעתיד להיות, שהוא ילמד ויקיים. נמצא שכעת, "מעשיו מרובים מחכמתו", וחכמתו תתקיים לעד!

ומה שאמרו "כל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת", הכוונה היא, שכל מי שלומד הרבה ואינו מקיים, טוב לו שלא למד, וכמו שאמרו באבות דרבי נתן, משל לאחד שהלך אצל חנוני, אמר לו תן לי יין ושמן, אמר לו החנוני, הבא כלי, פתח לו את המשפלת (הוא כלי העשוי מסיבים של עץ דקל שאינו יכול להחזיק שמן), אמר לו החנוני, כלים ראויים אין בידך ואתה מבקש יין ושמן? כך אמר הקדוש ברוך הוא לרשעים, מעשים טובים אין בידכם ואתם מבקשים ללמוד תורה. וכמו שנאמר בספר תהלים, "ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי".

וכן אמרו בגמרא במסכת סנהדרין (קו:) לגבי דואג האדומי, "לא מת דואג, עד ששכח תורתו", שנאמר, "הוא ימות באין מוסר וברוב איולתו ישגה". מפני שהיה לומד ואינו מקיים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה