הלכה ליום חמישי כ"ז אב תשפ"א 5 באוגוסט 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן חיה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

הפסקת חשמל בשבת

שאלה: בשבת האחרונה היתה הפסקת חשמל בשכונתינו, ובמשך שש שעות לא היתה אספקת חשמל, ולאחר מכן תוקנה התקלה, והפלאטה חזרה לעבוד, האם מותר לאכול מהמאכלים שמחוממים על הפלאטה?

תשובה: בענין זה שאנו נשאלים עליו, מדובר באופן שהטכנאים של חברת החשמל יצאו ביום שבת, נסעו במכוניות, ועשו עוד הרבה מלאכות, על מנת להחזיר את זרם החשמל בשכונה, וההלכה ידועה, שהמבשל בשבת, התבשיל אסור לו לעולם. כלומר, אפילו אחרי שבת אסור לו ליהנות מהתבשיל. וגם לאנשים אחרים אסור ליהנות מהתבשיל עד מוצאי שבת. וכבר כתב הרמ"א (בהגהתו על השלחן ערוך סימן שיח), שלא רק במקרה שבישלו את המאכל בשבת אסור לאכלו, אלא הוא הדין בכל שאר מלאכות השבת, שאסור ליהנות מעשייתם ביום השבת כלל. ולכן, אם יהודי קטף פירות מן העץ בשבת, אסור לאחרים לאכול מאותם הפירות עד למוצאי שבת. וכן כל כיוצא בזה.

והנה במקרה שלפנינו, הרי נעשה מעשה הכרוך בחילול שבת, והוא תיקון החשמל, ועל ידי החילול שבת, התבשל התבשיל שעל הפלאטה, וחזר והתחמם, ואם כן לכאורה אסור ליהנות מהמאכלים הללו עד מוצאי שבת.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה בכמה מקומות בספריו, ובספרו חזון עובדיה (שבת ח"ו עמוד קנח) כתב, שמאחר והדבר ידוע בזמנינו שהאויבים מקיפים עלינו מסביב, והמחבלים המרצחים האכזרים מצפים להזדמנות לפרוץ במתקפה על בתי ישראל להכות אם על בנים ח"ו, וכאשר העיר שרויה בעלטה ונבצר מכוחות הבטחון וצבא ישראל לעמוד על המשמר כראוי, הרי הדבר הוא בגדר "פיקוח נפש", והחזרת זרם החשמל לפעולה תיקנית הוא בגדר פיקוח נפש שדוחה את השבת, כמו שאמרו במסכת יומא (פה.), שנאמר "וחי בהם", "ולא שימות בהם". ולכן הטכנאים של חברת החשמל הרי הם עוסקים במצות פיקוח נפש. הלכך כל המאכלים שהתחממו אחר כך מכח מעשיהם, בהיתר התחממו, ומותרים באכילה. וזו התשובה האחרונה שהשיב מרן רבינו זצ"ל בכתב ידו בספריו הקדושים לפני שנפטר מן העולם בשנת התשע"ד. יהי רצו שנזכה לראותו בתחיית המתים במהרה.

גם בספר שמירת שבת כהלכתה (פל"ב הע' קפב) כתב שבנידון שלנו מותר ליהנות מאור החשמל מכיון שמצויים בכל עיר חולים שיש בהם סכנה, והטכנאים מתקנים את החשמל גם עבורם, והרי אי אפשר לתקן את החשמל רק בעבור החולים. נמצא אם כן שכל המלאכה שעשו הטכנאים לא היתה באיסור, ומותר ליהנות מאור החשמל ומכוחו.

לכן למעשה, במקרה שהתרחשה הפסקת חשמל בשבת, ולאחר מכן חזר אור החשמל, מותר ליהנות מאור החשמל ומחימום הפלאטה שנעשה לאחר מכן, אפילו אם המאכלים הצטננו לגמרי וחזרו והתחממו. ומרן זצ"ל האריך בזה עוד בספרו, והוכיח כן למעשה מפי סופרים וספרים.

אולם יש לציין כי אין אנו שבעי רצון מפעילותה של חברת החשמל, שבעונות הרבים עוד ארוכה הדרך עד שיתנהלו שם כל הענינים על פי ההלכה. ומאד יש להצטער על כך שבארץ ישראל, שכל כך הרבה דורות חשקו ישראל לעלות אליה בקדושה, דוקא כאן נעשה חילול ה' גדול על ידי "חברת החשמל לישראל". ויהי רצון שנזכה שה' יתברך יערה רוח טהרה ממרום על ראשי חברת החשמל והאחראים עליהם, ויזכו לעשות הכל על פי ההלכה, וזכות שמירת השבת תגן בעדינו אלף המגן.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני בנסיעה באוטובוס מדרום לצפון ואין באפשרותי לנטול ידיים בירכתי על הלחם המוציא, האם אני יכול לברך ברכת המזון??? י"ד אלול תשפ"א / 22 באוגוסט 2021

אין קשר בין הנטילה לברכת המזון, ובודאי שיש לברך ברכת המזון.

האם זה נכון שמרן זצ"ל לא אכל חמין בשבת משום חומרא? זה לא נשמע לנו נכון, אך כך אומרים כ"ו שבט תשע"ז / 22 בפברואר 2017

הגאון החקרי לב היה אוכל רק אוכל קר בשבת. מפני שלא רצה להכנס לחששות כאשר מחממים את האוכל, ועוד שהיו בזמנו חששות נוספים, של סתירת התנור שמוציאים ממנו את החמין, ועוד. אבל מרן זצ"ל לא נהג בחומרא זו מעולם, והיה אוכל אוכל חם הן בליל שבת והן בבוקר יום השבת.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה