אמרו במדרש על הפסוק (דברים ז.) "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו", רבי חנינא ורבי יהושע אומרים, איזו אומה כאומה זו שיודעת אופייה של אלוקיה, (פירוש, מנהגיו ודיניו של אלקיה,) שמנהגו של עולם, אדם שיש לו דין, לובש שחורים ומתעטף שחורים וכו' (דהיינו אדם שיש לו משפט לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, הרי הוא נמצא בצער ובמצוקה ואינו שמח, ובודאי שאינו מסתפר ולובש בגדי יום טוב קודם המשפט), אבל ישראל אינם כן, לובשים לבנים, ומגלחים זקנם, ומחתכין צפרניהם, ואוכלים ושותים ושמחים בראש השנה, לפי שיודעין שהקדוש ברוך הוא יעשה להם נס.
לפיכך נוהגים להסתפר ולכבס הבגדים בערב ראש השנה, ומנהג יפה הוא. וכן יש נוהגין לטבול במקוה טהרה קודם ראש השנה, ומי שאינו יכול לטבול במקוה טהרה, מפני שאין מקוה טהרה בסמוך למקום מגוריו, או שמחמת צניעותו, אינו חפץ לטבול במקוה, כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, שיכול להסתפק בשפיכת תשעה קבין מים עליו, ושיעור תשעה קבין הוא כשנים עשר וחצי ליטר מים.
נחלקו הפוסקים אם ניתן לשפוך תשעה קבין גם על ידי מקלחת, שיעמוד תחת זרם המים שעליו כשהברז פתוח, עד שישער שכבר נשפכו עליו מים שיעור תשעה קבין. שדעת הגאון חזון איש, שמכיון שהמים במקלחת יוצאים דרך נקבים קטנים, אין זה נחשב לשפיכת מים בבת אחת. אולם לדעת מרן רבינו הגדול זצוק"ל, יכול לעשות כן אף במקלחת. (ופשוט שאין טהרה כזו על ידי שפיכת תשעה קבין מועילה כטבילה במקוה ממש, וכמו כן פשוט שטהרה כזו מועילה רק לטבילת אנשים לצורך קדושה, אבל לטהרת נשים, לעולם היא טמאה עד שתטבול במקוה כדת).
ומה שאמרו במדרש, שישראל בטוחים שהקדוש ברוך הוא יעשה להם נס, ולכן הם לובשים בגדי יום טוב וכו', ברור שאין הכוונה שהקדוש ברוך הוא יעשה להם נס בחינם. וחס ושלום יוותר להם על עוונותיהם, שהרי אמרו רבותינו שאסור לומר שהקדוש ברוך הוא וותרן, אלא הכוונה, שישראל בטוחים, שעל ידי שיעשו תשובה וירבו בתפילה וצדקה, יסלח להם ה' יתברך ויקבל תפילתם ברצון ויכתבם בספרם של צדיקים גמורים.