הלכה ליום חמישי ט' אדר תשפ"ב 10 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

דוד חיים בן איריס עדינה

הוקדש על ידי

איריס

עמידה בקריאת התורה

שאלה: ראיתי בבית כנסת של אשכנזים, שכולם עומדים בשעת קריאת התורה, האם נכון לנהוג כן?

תשובה: המרדכי במסכת שבת (סימן תכב) כתב שמהר"ם היה עומד בשעת קריאת התורה. ומנהג זה הובא הרבה בדברי הפוסקים. ומקורו בספר נחמיה (פרק ח), ששם מובא שעזרא הסופר עמד לקרוא בתורה, וכשפתח את ספר התורה "עמדו כל העם", כמו שנאמר: "וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר עַל מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר, וַיַּעֲמֹד אֶצְלוֹ מַתִּתְיָה וְשֶׁמַע וַעֲנָיָה וְאוּרִיָּה וְחִלְקִיָּה וּמַעֲשֵׂיָה עַל יְמִינוֹ וכו', וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם, כִּי מֵעַל כָּל הָעָם הָיָה, וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם". נמצא אם כן מפורש לכאורה בפסוק, שנהגו לעמוד בשעת קריאת התורה.

אולם בסדר רב עמרם גאון (ח"ב סימן כה) כתב לדחות את המנהג הזה, והסביר, שאותם שמפרשים את הפסוק "עָמְדוּ כָל הָעָם", שהכוונה היא שעמדו ממש על רגליהם, הרי הם טועים בהבנת הפסוק, כי בגמרא במסכת סוטה (דף לט.) מובא בפירוש, שאמר רבא בר רב הונא, כיון שנפתח ספר תורה, אסור לדבר אפילו בדברי הלכה, שנאמר, "וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם", ואין עמידה אלא שתיקה. כלומר, מה שנאמר "עמדו", הכוונה היא ש"שתקו", כמו שנאמר בספר איוב (פרק לב): "וְהוֹחַלְתִּי כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ, כִּי עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד", כלומר, "עמידה" בלשון הנביא, אפשר לפרשה בלשון "שתיקה". ולפיכך כתב רב עמרם גאון, שאין סמך למנהג זה שנהגו בכמה מקומות לעמוד בשעת קריאת התורה.

ואמנם בספר האגודה כתב, שאף על פי שפירוש הפסוק "עמדו", הכוונה היא ששתקו. מכל מקום, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ופשט הדברים הוא שהם פשוט עמדו על רגליהם, ולכן, אף על פי שיש ללמוד מהפסוק שאסור לדבר בשעת קריאת התורה, בכל זאת אפשר ללמוד מכך גם דין נוסף, שיש לעמוד על הרגליים בשעת קריאת התורה.

ומכל מקום למעשה, לדעת רוב הפוסקים, ובכללם רבותינו, רב עמרם גאון והרמב"ם (בתשובה בשו"ת סימן מו) ומרן השלחן ערוך (סימן קמא), שאין חובה לעמוד בשעת קריאת התורה. ורק אצל האשכנזים יש שנהגו במנהג זה, שהרי הביא אותו בפירוש הרמ"א (בסוף סימן קמו). ומכל מקום אף הם אינם נוהגים כן (לדעת רוב הפוסקים), אלא בדרך חומרא בלבד. ואצל הספרדים לא שמענו בכלל ממנהג כזה, שהרי אפילו רבינו האר"י היה יושב בשעת קריאת התורה (כף החיים שם). וכן נהגו כל גדולי הספרדים, וכן מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, היה יושב בשעת קריאת התורה.

לכן לסיכום: הספרדים יושבים בשעת קריאת התורה. ואצל האשכנזים יש שנהגו לעמוד, מפני שצריך אדם לחשוב בעצמו בשעת קריאת התורה כאילו קבלה מהר סיני, שאז עמדו כולם סביב ההר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה