שאלה: ראיתי בבית כנסת של אשכנזים, שכולם עומדים בשעת קריאת התורה, האם נכון לנהוג כן?
תשובה: המרדכי במסכת שבת (סימן תכב) כתב שמהר"ם היה עומד בשעת קריאת התורה. ומנהג זה הובא הרבה בדברי הפוסקים. ומקורו בספר נחמיה (פרק ח), ששם מובא שעזרא הסופר עמד לקרוא בתורה, וכשפתח את ספר התורה "עמדו כל העם", כמו שנאמר: "וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר עַל מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר, וַיַּעֲמֹד אֶצְלוֹ מַתִּתְיָה וְשֶׁמַע וַעֲנָיָה וְאוּרִיָּה וְחִלְקִיָּה וּמַעֲשֵׂיָה עַל יְמִינוֹ וכו', וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם, כִּי מֵעַל כָּל הָעָם הָיָה, וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם". נמצא אם כן מפורש לכאורה בפסוק, שנהגו לעמוד בשעת קריאת התורה.
אולם בסדר רב עמרם גאון (ח"ב סימן כה) כתב לדחות את המנהג הזה, והסביר, שאותם שמפרשים את הפסוק "עָמְדוּ כָל הָעָם", שהכוונה היא שעמדו ממש על רגליהם, הרי הם טועים בהבנת הפסוק, כי בגמרא במסכת סוטה (דף לט.) מובא בפירוש, שאמר רבא בר רב הונא, כיון שנפתח ספר תורה, אסור לדבר אפילו בדברי הלכה, שנאמר, "וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם", ואין עמידה אלא שתיקה. כלומר, מה שנאמר "עמדו", הכוונה היא ש"שתקו", כמו שנאמר בספר איוב (פרק לב): "וְהוֹחַלְתִּי כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ, כִּי עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד", כלומר, "עמידה" בלשון הנביא, אפשר לפרשה בלשון "שתיקה". ולפיכך כתב רב עמרם גאון, שאין סמך למנהג זה שנהגו בכמה מקומות לעמוד בשעת קריאת התורה.
ואמנם בספר האגודה כתב, שאף על פי שפירוש הפסוק "עמדו", הכוונה היא ששתקו. מכל מקום, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ופשט הדברים הוא שהם פשוט עמדו על רגליהם, ולכן, אף על פי שיש ללמוד מהפסוק שאסור לדבר בשעת קריאת התורה, בכל זאת אפשר ללמוד מכך גם דין נוסף, שיש לעמוד על הרגליים בשעת קריאת התורה.
ומכל מקום למעשה, לדעת רוב הפוסקים, ובכללם רבותינו, רב עמרם גאון והרמב"ם (בתשובה בשו"ת סימן מו) ומרן השלחן ערוך (סימן קמא), שאין חובה לעמוד בשעת קריאת התורה. ורק אצל האשכנזים יש שנהגו במנהג זה, שהרי הביא אותו בפירוש הרמ"א (בסוף סימן קמו). ומכל מקום אף הם אינם נוהגים כן (לדעת רוב הפוסקים), אלא בדרך חומרא בלבד. ואצל הספרדים לא שמענו בכלל ממנהג כזה, שהרי אפילו רבינו האר"י היה יושב בשעת קריאת התורה (כף החיים שם). וכן נהגו כל גדולי הספרדים, וכן מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, היה יושב בשעת קריאת התורה.
לכן לסיכום: הספרדים יושבים בשעת קריאת התורה. ואצל האשכנזים יש שנהגו לעמוד, מפני שצריך אדם לחשוב בעצמו בשעת קריאת התורה כאילו קבלה מהר סיני, שאז עמדו כולם סביב ההר.